הצעת חברות לאוהבי יידיש!

אנו מזמינים אתכם להיות ידידינו ולקבל בדוא"ל ידיעות והזמנות לאירועים הנוגעים לתרבות היידיש. המעוניינים להצטרף, אנא פנו אלינו ל yiddish@yidreshut.co.il עם כתובת דוא"ל, שם וטלפון

seker

חדשות ואירועים

29.4 תערוכת "יידישפיץ" בחולון, כניסה חינם בל"ג בעומר - יום חמישי -29.4.2021 בין השעות  17:00 - 20:00 , הכניסה למוזיאון הקריקטורה בחולון...
מועדון יידיש מהבית - איגרת מס' 20 על הסופר א' קרפינוביץ איגרת מס' 20 מוקדשת לסופר אברהם קרפינוביץ   אברהם קרפינוביץ' נולד בשנת 1913 בווילנה ולמד בתיכון...
21/4/2021 הפקת הספר "מתנה לפורים" מאת רוני כהן אנו שמחים להזמין אתכם לאירוע השקה מטעם בית לייוויק לספרו של רוני כהן "מתנה לפורים"....
14/4/2021 מופע "די פּעטרושקע קאַבאַרעט" עם הזמרת חן לקס העמותה למען האזרח הוותיק, מרכז תרבות כושר ופנאי בתמיכת הרשות הלאומית לתרבות היידיש שמחים להודיע  על...
14.3.2021 מפגש עם חוקרים בנושא עיתונות היידיש בתחילת המאה העשרים כדי לצפות בהקלטת האירוע שהתקיים בזום, הקליקו על הקישור https://www.youtube.com/watch?v=AWSkFRdmYN4
18.3 - הצגת תלמידות ביה"ס פלך ביידיש בשידור ישיר הקישור: https://www.youtube.com/watch?v=3Atk-wzQFTo
מועדון יידיש מהבית - איגרת מס' 19 על אנשי רוח ופוליטיקאים .איגרת מס' 19 מוקדשת לאנשי רוח ופוליטיקאים המזכירים לנו בדבריהם איך עיצבה היידיש את חיי...
מועדון יידיש מהבית - איגרת מס' 18 : קטעים נבחרים ומעניינים איגרת מס' 18: קטעים נבחרים ומעניינים להלן קישורים למיזמים משותפים של הרשות הלאומית לתרבות היידיש...
9.2.2021 - הזמרת וירה לוזינסקי הופיעה ברסיטל   .ביום 9.2.2021 הזמרת וירה לוזינסקי הופיעה ברסיטל ביתי "פֿרייען זיך איז גוט" בליווי הפסנתרן איגור אוסטרובסקי...
מועדון יידיש מהבית - איגרת מס' 17 על הסופרת קדיה מולודובסקי איגרת מס' 17: על הסופרת קדיה מולודובסקי   אנו שמחים להציג לכם איגרת חדשה והפעם על...
מוצ"ש 6.2.2021 – "סיפורים וניגונים", חוויותיו של כליזמר מסביב לעולם במוצ"ש 6.2.2021 בשעה 20:30 גל קליין יספר סיפורים אמיתיים שרק לכליזמרים יכולים לקרות ומלווה את...

צור קשר

אולם קריאה

olam kria

מקלדת וירטואלית


klaviatura



איגרת מס' 20 מוקדשת לסופר אברהם קרפינוביץ

karp1 

אברהם קרפינוביץ' נולד בשנת 1913 בווילנה ולמד בתיכון בו היתה שפת ההוראה יידיש. אביו היה מנהל התיאטרון העממי בווילנה. עם פלישת הגרמנים ב-1941 נמלט אברהם לברה"מ והגיע עד קזחסטן. לאחר המלחמה שב לווילנה, שם נודע לו כי משפחתו נרצחה בפונאר. באפריל 1947 עלה על אוניית המעפילים "תיאודור הרצל" שנתפסה על ידי הבריטים ונשלח למאסר בקפריסין שם נכלא במחנה מעצר למשך שנתיים. בתקופה זו למד עברית וכתב סיפורים רבים.

בשנת 1949 הגיע לישראל. תחילה עבד בתיאטרון ההומוריסטי "המטאטא" וכעבור זמן מה הגיש את מועמדותו לתפקיד המנהל האדמיניסטרטיבי של התזמורת הפילהרמונית הישראלית וקיבל את התפקיד בזכות שליטתו בשבע שפות. ב-33 שנות עבודתו בתזמורת דבק בו הכינוי "הכל-יכול", בזכות יכולתו להתגבר על כל בעיה ומכשול. המוטו שהנחה אותו כל חייו היה "ללא השכלה נועדנו להכחדה". בזמנו הפנוי למד היסטוריה באוניברסיטת לונדון. כתב ספרות ומונוגרפיות ביידיש, ופרסם בעיתונות היידית בישראל מאמרים שדנו בעניינים פוליטיים ובגורלה של שפת יידיש ותרבותה.

בשנת 1951 הצטרף לחבורה הספרותית היידית "יונג ישראל" שהיתה פעילה בארץ בשנות החמישים. ב-1959 פרסם את הרומן הראשון שלו, דער וועג קיין סדום (הדרך לסדום). אחריו נדפסו ביים ווילנער דורכהויף (ליד חצר־המעבר הווילנאית, 1967); סיפורים על מלחמת ששת הימים, א טאָג פון מלחמה (יום של מלחמה), 1973; אויף ווילנער גאסן (ברחובות וילנה, 1981); צו פוס קיין ארץ־ישראל (ברגל לארץ ישראל, 1985); אויף ווילנער וועגן (בדרכי וילנה, 1987); די געשיכטע פון ווילנער גר־צדק גראַף וואַלענטין פאָטאָצק) סיפורו של גר הצדק מווילנה גרף ולנטין פוטוצקי, 1990); ווילנע, מיין ווילנע (וילנה, וילנה שלי, 1993); געווען, געווען אַמאָל ווילנע (היה היתה פעם וילנה, 1997).

karp2 

ספרו היחיד שכתב בעברית הוא המונוגרפיה על בוריסלב הוברמן – “קווים לדמותו“ (1973) שגיבורה הוא הכנר הידוע, מייסד התזמורת הפילהרמונית ברוניסלב הוברמן.

בתרגום עברי ראה אור ספרו "סיפורי וילנה", 1995 ובו מבחר של שנים עשר סיפורם. בסיפוריו מועלית וילנה היהודית, שלפני השואה, על כל צבעוניותה וניגודיה, טיפוסיה המיוחדים, בעיקר משולי החברה, וההתרחשויות האופייניות לזמנן ולמקומן, והם נקראים כמעט כאגדות.

karp3

סיפוריו תורגמו גם לגרמנית, לליטאית ולרוסית . זכה בפרסים ספרותיים בעולם תרבות יידיש , בהם: פרס מנדלי מוכר ספרים לסופרי יידיש מטעם עיריית תל אביב (1976), פרס איציק מאנגער ליצירה ספרותית ביידיש (1981) ופרס ראש הממשלה לספרות יידיש (1988).

איש צנוע מאין כמוהו היה קרפינוביץ' אף שיצר קשרי חברות אמיצים עם גדולי המוזיקאים וגדולי הפוליטיקאים. הוא נהנה מידידות ארוכת שנים עם הנשיא השלישי זלמן שז"ר ועם ראש הממשלה גולדה מאיר. ספריו תורגמו לשפות שונות והרצאותיו על הספרות האידית מילאו אולמות מפה לפה במוסקבה, כמו גם באנגליה ובארה"ב. הוא עזר למשוררים צעירים להוציא לאור את יצירותיהם. הנושא המרכזי של יצירתו הוא הקהילה היהודית בווילנה, על השכבות החברתיות המגוונות שנמנו עמה. מקום מיוחד הקדיש לדמויות שוליים ולאנשי העולם התחתון. סגנונו ניכר באיכויות נטורליסטיות וכתיבתו מאופיינת ברגישות לירית, בחמלה ובהומור.

לציון יום הולדתו ה-90 נערך לכבודו ערב ספרותי בבית שלום עליכם. כמו כן הספיק לערוך טיול שורשים בוילנה עיר הולדתו האהובה. עד יומו האחרון כתב לעיתון "לעצטע נייעס" (מהדורת ידיעות אחרונות באידיש) וחמישה ימים לפני מותו הרצה בירושלים באירוע מטעם ארגון "יונג אידיש".

אברהם קרפינוביץ' נפטר בתל אביב בב' בניסן תשס"ד, 24 במארס 2004. ארגונים העוסקים בהנצחת התרבות האידית ברחבי העולם מנציחים את זכרו של בטקסים ופעילויות נוספות. אף שנפטר בשיבה טובה שותפים כל מכריו להרגשה כי הלך לעולמו בטרם עת.

להעשרה:

הרצאתו של ד"ד מרדכי יושקובסקי, חוקר תרבות ופולקלור היידיש ,חבר הוועד המנהל של הרשות, במסגרת הסידרה: וילנה יהודית דרך צחוק ודמע. אלמנט הומוריסטי ביצירותיו של אברהם קרפינוביץ'.

מפגש בבית לייוויק מוקדש לאברהם קרפינוביץ' במסגרת סדרה בעקבות סופרי וילנה, עליו ומספריו ביידיש https://www.youtube.com/watch?v=qPCaxZ5JzII

ירושלים דליטא: סיפורה של הקהילה היהודית בווילנה, באתר יד ושם 

הדגל האדום", בתרגום לאנגלית מאת הלן חוה מינץ (מתוך ספרו "אויף ווילנער גאסן", 1981), באתר JewishFiction.net 

מסיפוריו: "כלי-כסף מפולין"; תרגמה רבקה בסמן, מאזנים נג (1981) 285–290, המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה; "סיפורו המופלא של אורקע נאכאלניק", קשר 18, סתיו 1995, 93–101

 

אנו שמחים להזמין אתכם לאירוע השקה מטעם בית לייוויק לספרו של רוני כהן "מתנה לפורים".

הספר יצא לאור בתמיכת הרשות הלאומית לתרבות היידיש.

האירוע יתקיים בזום ביום ד' 21/4/2021 בשעה 19:00

לכניסה לאירוע יש להיכנס לקישור: zoom.us/j/81793667633?pwd=SGUyUVNLLy8wRmRwVS9ickp1dE1NZz09

matana lepurim

העמותה למען האזרח הוותיק, מרכז תרבות כושר ופנאי בתמיכת הרשות הלאומית לתרבות היידיש

שמחים להודיע  על מופע ממיטב שירי היידיש בשפת המקור ובעברית, מלווים בקטעי קישור, 

מופע מרגש ומיוחד "די פּעטרושקע קאַבאַרעט" ("קברט הפטרוזיליה")
ביום שני 19/4/2021 
בשעה 16:30

הזמרת חן לקס בליווי מוזיקלי של יובל לב ארי

עלות: 20 ₪ לאדם
כרטיסים בטל' 09-7720707

המופע יתקיים במרכז תרבות כושר ופנאי ברח' ההגנה 114 רעננה,
הכניסה מותנית בהצגת תו ירוק

כדי לצפות בהקלטת האירוע שהתקיים בזום, הקליקו על הקישור

https://www.youtube.com/watch?v=AWSkFRdmYN4

תקראו ותאזינו לדברי שמעון פרס, לשירים שכתב ח.נ. ביאליק, לנאומים של גולדה מאיר, יצחק בשביס זינגר, זאב ג'בוטינסקי ובן גוריון, לשירי ליא קניג, ולדברי אתגר קרת המסביר למה בחר לתרגם את ספרו האחרון דווקא ליידיש.  

זו זווית שונה ומעניינת ואנו מקווים שתיהנו ממנה. אנו מבקשים לפתוח את המצ"ב  לקריאה.

איגרת מס' 18: קטעים נבחרים ומעניינים

להלן קישורים למיזמים משותפים של הרשות הלאומית לתרבות היידיש עם מוסדות העוסקים בתרבות יהודית.  

1)  פרוייקט של הרשות עם מוזיאון חצר הישוב הישן ע"ש יצחק קפלן. קטעים נבחים מההרצאות של ד"ר יעד בירן: "יידיש ששומעים רק בעיר העתיקה""מסעות בנימין השלישי"

2) פרוייקט של הרשות עם "דור ההמשך אוהבי יידיש". הרצאה של אריק ברנשטיין: "יידיש בברודווי"

galay2021 page 001

 

.ביום 9.2.2021 הזמרת וירה לוזינסקי הופיעה ברסיטל ביתי "פֿרייען זיך איז גוט" בליווי הפסנתרן איגור אוסטרובסקי

lozinsky page

איגרת מס' 17: על הסופרת קדיה מולודובסקי  

אנו שמחים להציג לכם איגרת חדשה והפעם על הסופרת קדיה מולודובסקי. חלקכם וודאי מכירים את שמה, בעיקר בגלל שירי הילדים שלה ובזכות ספרה "פתחו את השער". שיריה כתובים בלשון פשוטה וניכרת בהם השפעתם של שירי עם. היא תיארה בעיקר את עולמם של הילדים הגדלים בעיירות ובשכונות עוני לפני מלחמת העולם הראשונה.

איגרת זו מהווה תקציר מתוך אחרית הדבר של אמיר שומרוני מן הספר מאת קדיה מולודובסקי "לילות חשון, שירים" בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשיתוף עם בית שלום עליכם ובתמיכת הרשות הלאומית לתרבות היידיש.

kadya molodovsky

המאמר פורסם באתר של המוזיאון המקוון של התיאטרון היהודי / אוסף תיאטרון היידיש. שלא כהרגלנו ובגלל אורך המאמר, אנו מבקשים לפתוח את המצ"ב לקריאה.   

ביום ראשון 24.1.2021 , במסגרת המיזם שלנו "אַן  אָפּגע'זומ'דערט ווינקעלע") "פינה אינטימית בזום"), סופר וחוקר יידיש ד"ר יעד בירן הגיש הרצאה "מנחם-מנדל בתל-אביב, טוביה בעין חרוד - ספר המסע של יוסף טונקל לארץ ישראל" עם סרט יוטיוב על יוסף טונקל - סופר ומשורר יידיש שנודע בכתיבתו ההומוריסטית, תחת שם-העט דער טונקעלער, כלומר "האפל". 

biran mm

.אנו שמחים להעביר לכם במסגרת "מועדון יידיש מהבית" - מיזם חדש של הרשות ברוח התקופה

איגרת מס' 16: 100 שנה להצגת "הדיבוק" של ש. אנ-סקי

המחזה "צווישן צוויי וועלטן: דער דיבוק" ("בין שני עולמות: הדיבוק") מאת ש. אנ-סקי, שחובר בין השנים 1913-1916 ועוסק בפולקלור ובמיסטיקה יהודיים, הפך לאחת היצירות הקאנוניות של התרבות היהודית.  

 "הדיבוק" נכתב ברוסית ולאחר מכן תורגם ליידיש בידי אנ-סקי עצמו. הוא הועלה לראשונה ביידיש ביום ה-30 למותו של אנסקי בדצמבר 1920 על  ידי  "הלהקה הווילנאית" בוורשה.

ב-1922 ערך תיאטרון "הבימה" במשכנו במוסקבה את הצגת הבכורה של הגרסה העברית, בתרגומו של חיים נחמן ביאליק ובבימויו של יבגני וכטנגוב. במהלך השנים המחזה הוצג והתפרסם בכל רחבי העולם.

העלילה מספרת על בחור ישיבה אביון ששמו חנן, המאוהב בלאה, בת הגביר. כשמתברר לו שתינשא לאחר, הוא מת, אך נשמתו נאחזת כדיבוק בגופה. אביה מביאה אל צדיק כדי שירפאה, ובעת גירוש הרוח מתברר סוד אפל מן העבר.

הקונגרס לתרבות יידיש  - אַלװעלטלעכער ייִדישער קולטור־קאָנגרעס שבניו ירק, ציין החודש 100 שנה להצגה הראשונה של הדיבוק ביידיש והפיק סרט עם כתוביות באנגלית. בצוות השחקנים נמנים: מייק בורשטיין, שיינע בייקר, מנדי כהאן, ועוד.

לצפייה: https://www.youtube.com/watch?v=sop8T-OxN2M&ab_channel=CongressforJewishCulture

Dibuk2

ש. אנ-סקי ( כינויו הספרותי של  שלמה זאנוויל רפופורט) - 1863-1920, היה סופר, מחזאי ביידיש וברוסית. הוא בחר בשם משפחה של אמו כדי להנציח את שמה.

an sky 

ש. אנ-סקי גדל במשפחה חסידית אך בבגרותו נטש את הדת, למד לימודי חול וקרא את ספרות זמנו של הסופרים הרוסים הגדולים. הצטרף לתנועה הסוציאליסטית ועבד במלאכות שונות, היה נפח וכורך ספרים ועוד, גם כדי להתפרנס וגם כדי להכיר מקרוב את חייהם של המוני העובדים ברוסיה. סיפוריו הראשונים נכתבו ברוסית, אבל נושאיהם היו מחיי יהודי רוסיה.

בשנת 1894  יצא לפריז, בה שימש כמזכירו של הפילוסוףמהפכן הרוסי פיוטר לאברוב. בשנת 1905  חזר לרוסיה, נטש את כתיבתו הרוסית והחל לכתוב ביידיש. פרסם שירים ופזמונים, ובהם גם המנונה של תנועת "הבונד" - "די שבֿועה" ("השבועה") . כמה ממחזותיו תורגמו לעברית, ובהם  "הדיבוק" – שתורגם בידי חיים נחמן ביאליק.

בשנות מלחמת העולם הראשונה התמסר לסיוע והצלה של קהילות יהודיות שנפגעו ונהרסו במלחמה. ש. אנ-סקי היה מחלוצי המאספים והמלקטים של סיפורי העם, הניגונים והשירים היהודיים ברוסיה.

בין השנים 19121914  עמד בראש משלחת מחקר אתנוגרפית שמטרתה הייתה איסוף, קטלוג ושימור סיפורים, אגדות, צילומים שירים ועדויות מן ההווי היהודי. רבים מסיפוריו ושיריו של אנ-סקי מבוססים על סיפורי העם, שירי הילדים, האגדות העממיות ומעשי הנפלאות של חסידים שליקטה המשלחת וביניהם מחזהו הדיבוק".      

 אנ-סקי לא זכה לראות את המחזה שלו מוצג  על הבמה. ב-9 בדצמבר 1920, ביום השלושים למותו, הציגה "הוילנר טרופה" את "הדיבוק" בפעם הראשונה, ביידיש, בבימויו של דוד הרמן וזכתה להצלחה כבירה.

ב-31 בינואר 1922 העלה את ההצגה תיאטרון "הבימה", בכיכובה של חנה רובינא, שהפכה מאז להצגת הדגל של התיאטרון הלאומי.

בשנת 1918  נמלט אנ-סקי מרוסיה ומהמהפכה, עבר לווילנה ומשם המשיך לוורשה, שבה שהה עד מותו בשנת 1920. באותה שנה יצאה מהדורה מפוארת ביידיש של כל כתביו, שמנתה 15 כרכים.

 אנ-סקי פרסם כ-25 כרכי סיפורים, שירים ומחזות ביידיש וברוסית. לעברית תורגמו עד היום רק מקצת מיצירותיו.

קברו של ש. אנ-סקי, יחד עם י"ל פרץ ויעקב דינזון

an ski

הפסל בבית העלמין היהודי בוורשה "מאוזוליאום שלושת הסופרים" , מעשה ידיו של הפסל הנודע אברהם אוסצ'גה  

להעשרה:

eilat alberstein

במסגרת המיזם שלנו אַן  אָפּגע'זומ'דערט ווינקעלע" - פינה אינטימית בזום", ב-5.1.2021  זמר ושחקן יוני אילת הגיש מצגת "חוה אלברשטייןזינגט יידיש" על סוד הקסם של שירי היידיש של הזמרת החשובה בזמר העברי, בליווי קטעי אודיו ווידיאו נדירים

אנו שמחים להעביר לכם במסגרת "מועדון יידיש מהבית" - מיזם חדש של הרשות ברוח התקופה

איגרת מס' 15 מוקדשת להטרובדור היהודי מרדכי גבירטיג

משורר עממי ומלחין ביידיש, נולד בקרקוב בשנת 1877 ונרצח על ידי הנאצים ב-1942 בעת אחת האקציות לחיסול גטו קרקוב. . אשתו, בלומה, ובנותיו: שיפרה (שרלוטה), חוה (אוה) ולולה (ליאונורה) נספו גם בשואה.

שמו האמיתי היה מרקוס ברטיג .נולד למשפחת עניים בקזימיש, הרובע היהודי של קרקוב שכמו רוב השכונות והעיירות היהודיות בפולין של תחילת המאה ה-20 הייתה שכונת עוני. אביו הוציא אותו מה"חיידר" בגיל עשר ושלח אותו להיות שוליה לנגר כדי שילמד מקצוע ויוכל להתפרנס בעתיד.

הוא המשיך להיות נגר כול ימיו, גם כשהתפרסם מאוד (בשעת העבודה היה יוצר את פיוטיו ומחבר את שיריו), אך למרות זאת ראה עצמו כאיש עשיר (גביר), ואמנם היה כזה אם כי לא במובן החומרי. היתה לו נפש גדולה ועשירה, בעלת רגישות מיוחדת לכאב, לעוול ולחוסר צדק שנגרמו לזולת

gebirtig1

גבירטיג (עומד שני משמאל) בקרב בני משפחה וידידים

גבירטיג התפרסם כטרובאדור יהודי שמלחין וכותב את שיריו. עבודתו הפכה לפופולארית בכל רחבי הגולה והעם עוד לפני שקיבלה הכרה על-ידי מבקרים ספרותיים. שיריו הושרו במופעי תיאטרון, בקונצרטים ובתוכניות רדיו, וכן בעצרות עם, בפי זמרי רחוב ובפי המוני העם, ובימי מלחמת העולם השנייה – גם בגטו קרקוב ובגטאות אחרים ובמחנות. רבים המכירים את שיריו של גבירטיג כלל אינם יודעים מי היה מחברם. לפי האומדן הוא כתב עד מותו כ- 160 שירים.

            gebirtig2           

ביתו של גבירטיג בקרקוב

לגבירטיג היו גם כשרונות דרמטיים ובנערותו התעוררה אצלו נטייה לתיאטרון, לשירה, לספרות ולמוסיקה. הוא הכיר את הספרות ביידיש בחוגי תנועת הפועלים היהודים וכן מפעילותו כשחקן חובב בתיאטרון. כנער צעיר וגם לאחר מכן היה מופיע על במות של להקות חובבים יהודיות. ניבאו לו עתיד גדול כשחקן ואך לא התמיד בתחום זה. 

כבר בגיל צעיר החל לכתוב שירים כתחביב וחיבר להם מנגינות; הוא החל לאלתר שירים (אימפרוביזציה) ואחר כך כתב הרבה יצירות הזדמנותיות (מאולתרות) שאת המנגינות יצר בעצמו או התאים אותן. לפעמים היה משנה מנגינה ששמע במקרה וזו שוב נתנה לו דחיפה ליצור שיר חדש. את המנגינות היה מנגן בחליל, וגם בתו לולה היתה מבצעת בחן ובכשרון את שירי אביה.

הוא היה פעיל בתנועה הסוציאליסטית וחלק משיריו משקף זאת. למשל השירים "אין פאבריק", "גענעראל-שטרייק". הוא סבל ממחלת לב ואף וכתב עליה בשיריו "שוין פולע זעקס וואכן" (כבר שישה שבועות תמימים)  בו הוא מתאר את שכיבתו בבית חולים אחרי התקף לב. וכן בשירים כמו "מיין הארץ איז פול מיט שרעק" (לבי מלא באימה), "א הייסע טרער" (דמעה חמה) ואחרים. בסוף 1905 פרסם לראשונה שירים וביניהם את שירו הראשון  "גענעראל-שטרייק" (שביתה כללית)  בעיתונות הפועלים.

במלחמת העולם הראשונה היה גבירטיג חובש בבית-חולים צבאי בקרקוב, ושם שמע את שיריהם של בני העמים הרבים ששירתו בצבא ההבסבורגים ששימשו לו מאוחר יותר כהשראה. הוא לא קרא תווי מוסיקה, וגם לא חיבר את הנעימות לשיריו, ואת המילים כתב, כנראה, לפי לחנים ששמע לפני-כן. טרם התחיל למסור או למכור שירים בודדים לשחקנים, המבצעים העיקריים של שיריו היו בעלי מלאכה, חובבים. הם היו שרים את שיריו בערבי מסיבות המאורגנות לרוב תוך מגמה לסייע מבחינה כלכלית לגבירטיג. יותר מאוחר השתתפו בערבים אלו אף שחקני התיאטרון היהודי.     

גבירטיג היה משורר הפשטות היהודית ואמן ביטוי הרגשות שפעמו בלבבות המוני בני-העם היהודי במזרח אירופה. מספרים שלא ידע כלל לכתוב תווים אבל את המנגינות ידע לזמזם ואחרים כתבו את התווים על פי הזמזום.

בסוף שנות ה-20 עיבדו המוזיקאים ברוך שפרבר ויוליאן הופמן את מנגינות שיריו וכתבו להם תווי נגינה.  שיריו, של גבירטיג,  שהתחבבו על יהודי אירופה, הושמעו מעל במות הבידור בווילנה, בקרקוב, בוורשה ובלבוב, והגיעו עד הבמות בניו יורק.

בעשור 1925-1935 דרך כוכבו ושיריו התפרסמו ונישאו בפי כול. הוא פרסם את יצירותיו בעתונות הפועלית ולאחר מכן הוציא ספר שירים (ללא מנגינות) ב-1919 או 1920. (פאלקסטימליך: לידער, קרקוב: דאס ביכעל, תר"פ-1920).  

בהמשך, הוא כתב שירים רבים ושיחק בהצגות רבות והיה מוכר ברחבי אירופה היהודית אבל את מקומו בתודעה ההיסטורית היהודית הוא קיבל בעקבות השיר “העיירה בוערת” כתגובה למצב המחמיר של יהודי פולין ולהתקפות הדמים עליהם.  לאחר הפוגרום שנעשה ביהודי העיר פרישטיק ב-1936, כתב את השיר המפורסם "ס'ברענט ברידערלעך" ("שרפה, אחים, שרפה"; ידוע גם כ-"אונדזער שטעטל ברענט"). 

gebirtig3

השיר נחשב לשיר נבואי, שנתפס בדיעבד כעין אזעקה על השואה המתקרבת ואת השמדת יהודי אירופה.  הוא הושר בגטאות ובמחתרות היהודיות מכיוון שהוא קורא להתמרדות, להתקוממות, להתמודדות אקטיבית עם דיכוי וחורבן. לאחר השואה השיר הפך לאחד השירים המושרים ביותר בטקסי זיכרון יהודיים לשואה, לצד המנון הפרטיזנים היהודים. (ס’ברענט: (1939–1942) (מבוא: יוסף וולף), קרקוב: צענטראַלע יידישע היסטאָרישע קאָמיסיע ביים צ ק. פון פוילישע יידן אפט, 1946 – מרבית שיריו מתקופת השואה).

           כמעט רוב שיריו של גבירטיג מבוססים היו על מאורעות אמיתיים. גם השיר "קארטאפעלזופ מיט שוואמען" מוצאו מאירוע אותנטי המתואר כמעט באופן מילולי והוא מהווה כעין אילוסטרציה לתנאים הכלכליים של משפחת גבירטיג, בה שררו עוני ודחקות תמידיים.

גבירטיג כתב גם שירים לתיאטרון. וביניהם  כתב למחזה "די רומענישע חתונה" וכן עבור השחקנית והזמרת מולי פיקון בזמן שהופיעה בקרקוב. השיר "קינדער-יאָרן" (שנות ילדוּת), שנכתב כשהיה בן 40, מסמן מעבר לתקופה חדשה מבחינה אמנותית: הוא כתב פחות שירים פוליטיים  ויותר שירים נוסטלגיים על ילדותו. וגם סדרה של שירים עוסקת בטבע ובנוף כמו "נאכן רעגן", "פארטאג אין פעלד".

בשנת 1940 הוא נשלח על ידיד הגרמנים למחנה לגיבניקי. הזעזוע שעבר עליו במחנה זה, תאר גבירטיג בשיר בשם: "היה היה לי בית" (געהאט האב איך א היים), שנכתב בלגיבניקי ב-1941. באפריל 1942 הועבר לגטו בקרקוב שם שהה עד יום הרצחו ב- 4 ביוני 1942.

מתקופת השואה שרדו 15-20 שירים. רובם כונסו בספר מיוחד, ס'ברענט (1939-1942 ,( 1946 ,בליווי מבוא מאת יוסף וולף .לפי עדותו של וולף, שהיה חבר המחתרת האנטי-נאצית היהודית בגטו קרקוב בשנים 1941-1943 ,ומקורב לגבירטיג בגטו,  גבירטיג היה מרוצה מאוד כאשר סיפר לו כי שירו 'ס'ברענט', שחובר בעקבות הפוגרום שנערך בבפשיטיק נפוץ מאוד בין הנוער בגטו, משפיע על נכונותו לצאת למאבק חמוש עם הנאצים והוא כסיסמה שבאמצעותה הם פונים לגיוס תמיכה  בקרב המוני היהודים. אף שירים אחרים שלו גבירטיג שרו בגטו בקרקוב, וכן גם בתיאטרון גטו ורשה, כשם שליווה בשיריו את חיי בני עמו עד 1939 ,כן נתן בשיריו בשלטון הנאצים ביטוי ישיר לרגשות הצער, הייאוש, התקווה, הכעס ורצון הנקמה.

gebirtig4

הספר מיינע לידער יצא לאור ב-1936 בקרקוב: (געבירטיג-קאמיטעט אין קראקע. מהדורות נוספות: עם תווים, ניו יורק: ארבעטער-רינג, 1942; (דריטע שטארק פאגרעסערטע אויפלאגע), שם, 1948; פריז: פארלאג דווקא ביים פארבאנד פון פוילישע יידן אין פראנקרייך, 1949;  

תל אביב: פארלאג י.ל. פרץ, 1986). לאחר הופעת "מיינע לידער", חולקו הספרים בין מכירים, במטרה להשיג בדרך זו כסף למען גבירטיג. מחיר הספר היה חמישה וחצי זהובים, אך אנשים עשירים שילמו יותר תמורתו. היו שירים מאולתרים במסיבות פרידה

לכבוד שחקנים יהודים שבאו מארצות חוץ. אחד משירים אלו היה השיר "טיק-טק" לכבוד נסיעתה של מלי פיקון, היא יחד עם בעלה, יעקב קאליק, קיבלו עוד לפני השיר "הולעט, הולעט קינדרלעך" ועוד שיר אחד ושני השירים נכללו באופרטה: "די רומענישע חתונה"

הודות לשירים אלו הצליחה האופרטה הנ"ל. אך גבירטיג לא הפיק מכך שום תועלת חומרית.

לאחר המלחמה הדפיס ידידו של גבירטיג עורך הפורברטס בניו-יורק, יוסף לומנברג את "מיינע לידער" לפי ספר שהיה בידיו, ואף הוסיף שיר בפוטוקופיה, אשר גבירטיג כתב לכבוד ביקורו של וויינברג בקראקוב, לאחר שנים של העדרות.

 הנצחה

gebirtig5

זהו לוח זיכרון המוקדש למרדכי גבירטיג, שנקבע על קיר ביתו של גבירטיג  בקרקוב.
בלוח תבליט דיוקנו, שעליו מצוין "מרדכי גבירטיג: נגר, משורר, זמר"

בתל אביב נקרא רחוב על שמו של גבירטיג. שיריו כונסו בארבעה תקליטורים על ידי מנפרד לם

לקריאה נוספת:

  • סיני לייכטר (עורך),  אנתולוגיה לשירי עם ביידיש, כרך ה: מרדכי גבירטיג, ירושלים: מאגנס  2000 
  • בשנת 1936 מ.קיפניס אסף ערך והוציא לאור את עבודתו של גבירטיג ובהמשך פרסם תוספות לעותק המקורי בשנת 1942 ואחר כך ב 1948.
  • בשנת 1967 פורסם בעברית האוסף "העיירה בוערת", שהוא אוסף של שיריו האחרונים שנכתבו בגטו קראקוב .
  • נתן גרוסגבירטיג: אגדה על משורר נגר (תרגום לעברית: אריה בראונר), גבעתיים: י. גרוס (הוצאה עצמית), 2009.
  • נתן גרוס, דאס לעבן און שאפן פון מרדכי געבירטיג : שטריכן צו א פארשונג. בתוך: מיין פייפעלע. תל אביב : פארלאג ישראל בוך, תשנ"ז 1997
  • שלום חולבסקי, 'על מרדכי גבירטיג' ( (1942-1877חוליות: דפים למחקר ספרות יידיש ותרבותה  9, 2005, 417–420.

Gertrude Schneider (ed.), Mordechai Gebirtig: His Poetic and Musical Legacy, Praeger,2000. 

רשימת שמיעה להנאתכם:

שירו "קינדער יאָרן"  בביצוע יוני אילת  https://www.youtube.com/watch?v=syhNUMrS93k&app=desktop 

Arbetlose Marsch by Mordechai Gebirtig  https://www.youtube.com/watch?v=kRCt0vkDKfY&list=PLVGPA-fNmLphsmm1NYSpGgB7eXiDg1-k5

נתן גרוס מספר על מרדכי גבירטיג, 2005 https://www.youtube.com/watch?v=IzRm_4skZu4&app=desktop

חוה זינגט יידיש   - הוליעט, הוליעט, קינדערלעך –https://www.youtube.com/watch?v=B6VCkO6asc8

שרה יערי - שירי עם ביידיש  עס ברענט- https://www.youtube.com/watch?v=ci8Ht_rn-qE

אנו שמחים להעביר לכם במסגרת "מועדון יידיש מהבית" - מיזם חדש של הרשות ברוח התקופה

איגרת מס' 14 מוקדשת למשורר, מחזאי וסופר פרץ מַרְקִיש 

פרץ מַרְקִיש היה משורר, מחזאי וסופר יידי, מבכירי המשוררים היהודים בברית המועצות.

 נולד בפּוֹלוֹנוֹיֶה שבאוקראינה בדצמבר 1895. הוצא להורג בפקודת סטלין ב-12 באוגוסט 1952 במוסקבה יחד עם קבוצת הרוגי המלכות בברית המועצות, קבוצת אמנים שפעלה להפיץ יצירות כדי לשמר את גחלת המורשת העברית, ולהביא ליהודים את בשורת ההתעוררות הלאומית היהודית בארץ ישראל.

אביו היה מלמד בחדר. בגיל צעיר עזב פרץ את הבית, תחילה לברדיצ'ב ולאחר מכן לאודסה, שם עבד בעבודות מזדמנות. מגיל 17 החל לכתוב שירים, תחילה ברוסית ואח"כ ביידיש. מרקיש שירת בצבא הרוסי במלחמת העולם הראשונה, נפצע קשה בקרב ושוחרר מהצבא. הוא התיישב בקייב והחל לפרסם שירים אקספרסיוניסטיים וסיפורים קצרים בעיתון יהודי. בשנת 1920 הוציא אוסף שירים ביחד עם שני משוררים יידיים, דוד הופשטיין ולייב קויטקו. ב-1921 עזב את רוסיה ובמשך כחמש שנים חי ועבד בפולין, בגרמניה ובצרפת. בשנים 1922–1924 הוציא לאור עם אורי צבי גרינברג, עוזר ורשבסקי ומלך ראוויטש את כתב העת הספרותי "כאַליאַסטרע" (יידיש: "כנופיה").

ב-1926 עבר למוסקבה, בירת ברית המועצות, שם התפרסם כסופר, כמחזאי ובעיקר כמשורר בשפת היידיש. כתב שני רומנים: אחד על אחד" ו"דור הולך ודור בא", מחזות ("האדמה" ו"משפחת עובדיה") ומאות שירים. שיריו תורגמו בין השאר לרוסית. חלק מהמבקרים הספרותיים ביקרו את מרקיש על כך שיצירותיו "לאומניות מדי" ואינן עומדות בקנה המידה של "האינטרנציונליזם הסוציאליסטי".

markish1

פרץ נשא לאישה את אסתר ב-1930. לבני הזוג נולדו בת, אולגה, ושני בנים, שמעון ודוד. בשנת 1941, עם פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות, היה מרקיש בין מייסדי הוועד היהודי האנטי-פשיסטי ומן החברים הבולטים בו.

אחרי המלחמה השלטונות הסובייטים שמו להם למטרה להכחיד את הציונות מקרב יהודי רוסיה. היו אלה שנות שלטונו של סטלין ואנשי התרבות היידית הואשמו בגין "פשעים ממלכתיים חמורים בקשר עם הפעילות של הוועד היהודי האנטי פשיסטי שנאשם בפעילות ציונית".

 בראשית 1949 נכלא פרץ במוסקבה יחד עם עסקנים יהודים רבים, סופרי יידיש, משוררים ואנשי תיאטרון באשמת פשעים ממלכתיים חמורים וקשר לפעילות ציונית. הוא ישב בכלא שלוש שנים וחצי, בהן למשפחתו לא הותר לראותו. פרץ נשפט, נדון למוות והוצא להורג עם יתר אנשי הרוגי המלכות בברית המועצות ביום כ"א באב תשי"ב (12.8.1952). בן חמישים ושש במותו. הוא היה אחד מקבוצה בת 13 סופרים, משוררים ושחקנים יהודים אשר נדונו למוות והוצאו להורג באותו לילה.

 לובה אליאב, מזכיר בשגרירות ישראל במוסקבה באותו זמן, אמר עליהם: "בספריהם ובשיריהם הם העזו לעורר מוטיבים יהודיים לאומיים ואפילו להצביע על סמלים יהודיים דתיים... לנו לא היה ספק שאנשים אלו, בתנאים בלתי אנושיים וקשים ניסו לעורר מחדש בקרב קוראיהם, יהודי ברית המועצות, זיק יהודי... אך נוכחנו שעמלם וקורבנם לא היה לשווא. שמותיהם וכתביהם, שאמנם היו אז אסורים, התגלגלו ועברו מיד ליד בין היהודים והיו אחד הקטליזטורים של התחייה היהודית הלאומית בברית המועצות".

 בשנת 1956, אחרי מות סטלין והשינויים בממשל של ברית המועצות, טוהר שמו של פרץ. שיריו נדפסו מחדש, הן ביידיש והן בתרגום לרוסית.

משפחתו של פרץ גורשה לסיביר לעשר שנים. בסוף שנת 1972 הם עלו לארץ. בנו דוד מרקיש הוא סופר ועיתונאי ישראלי הכותב ברוסית ובעברית.

בישראל הוכר פרץ מרקיש כהרוג מלכות. בכמה ערים בארץ נקראו רחובות על שמו. בין יצירותיו הידועות:

markish2

 ספרו "מילכאָמע" (מלחמה), מוסקבה, 1948 נכתב על פי כללי כתיבת היידיש הפונטית הנהוגה בימי סטלין, ללא התחשבות באותיות markish3סופיות ("פערעצ" במקום "פרץ") ובכתיב העברי. ב-1956 יצא הספר אחר כך גם בניו יורק ושם נקרא "מלחמה".

 פרץ מארקיש כתב את השיר הנראטיבי "הערמה" בשנים 1920-1921 , לאחר גל הפוגרומים ששטף את אוקראינה בשנים 1918-1919 ובו תיאור הרוגי הפוגרום. הקומפוזיציה שעל הכריכה נעשתה על-ידי הנריק ברלוי, משחקת עם שם הפואמה ומזכירה מבחינה חזותית "הערמה" ("די קופּע"), היהודים הנרצחים נאספו ב"ערמה" . 'הערמה' היא עדות פיוטית לטרגדיה ההיא. מהדורה ראשונה של היצירה ראתה אור בשנת 1921 בוורשה והשנייה ב-1922 בקייב

יצירותיו שתורגמו לעברית:

markish4

"דור הולך ודור בא" - "דור אויס דור אײַן" - רומן רחב יריעה על החיים באוקראינה, על הגיטאות, על הפוגרומים ועל חיי היום-יום. תרגם מיידיש: אליהו מייטוס, תל אביב: איגרא, תש"ד. מהדורה נוספת: על מארקיש ויצירתו: גיטל מיזל; עורכים: ד' הנגבי וא' פורת; הבאה לדפוס ותרגום הנספחים: חיים פלג, מרחביה: ספרית פועלים, 1962

"למחוללת יהודיה": פואמה "צו א יידישער טענצערין". תרגם חנוך קלעי, גבעתיים-רמת גן: מסדה 1976

"כיוון לא צפוי": "שירים די אומגעריכטע ריכטונג": לידער מיידיש: שלמה אבן שושן, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשל"ח.

שירים ופואמות: מאה שנה להולדת המשורר 1895–1995 תרגום מיידיש: חנוך קלעי, שלמה אבן שושן, נתן יונתן, ירושלים: בסדר, תשנ"ח 1998.

 יאבדו שמיים וארץ: שירת האפוקליפסה היידית משה-לייב הלפרן, א' ליילס, פרץ מרקיש, ה' לייוויק; תרגם מיידיש: עידו בסוק; ערך והוסיף אחרית-דבר: אברהם נוברשטרן), [תל אביב]: קשב לשירה, תשס"ב 2002.

 להעשרה:

האנוסים של המאה העשרים: הנאמנות הלאומית אצל סופרים יהודית בברית המועצות, ד"ר מרדכי יושקובסקי https://www.daat.ac.il/daat/ktav_et/maamar.asp?ktavet=1&id=955

בן ארבעים לנצח, דוד מרקיש, תרבות וספרות: , באתר הארץ, 12 באוקטובר 2008 https://www.haaretz.co.il/literature/1.1353731

אנו מזמינים אתכם להרצאה של אריק ברנשטיין "יידיש בברודווי", שתינתן בשפה העברית בזום ביום ד', 23 בדצמבר 2020, בשעה 18.00 במסגרת פרויקט משותף של "דור ההמשך אוהבי יידיש - המשך דור ליבהאָבערס פון ייִדיש" והרשות הלאומית לתרבות היידיש.

הקישור לזום נמצא בתוך העלון המצורף.

broadway

במסגרת המיזם  אַן  אָפּגע'זומ'דערט ווינקעלע") פינה אינטימית בזום") ב- 9.12.2020 השעה 17:00 התקיים מופע יחיד של בלה בריקס-קליין ״זכרונות מבית הורי״.

 Flyer Zikhronot Zoom Reshut 09.12.2020 page 001

trubadur

ביום שישי 20.11.2020 השעה 10:00 תתקיים הרצאה של ד"ר יעד בירן, מיזם של "מוזיאון חצר היישוב הישן" שזכה בתמיכת הרשות: "מתי הגיע בנימין השלישי לירושלים? מסע בין סטירה למציאות". הקישור להתחברות לזום: https://us02web.zoom.us/j/83080292472?pwd=aG5DcVY5T2hBQ1V1UmE2WEZHMkhZdz09 

biran

המופע הראשון במסגרת המיזם "אַן אָפּגע'זומ'דערט  ווינקעלע" - פינה אינטימית בזום.

הינו של הזמרת חן לקס והתקיים ביום שלישי, 17 בנובמבר 2020, בשעה 17.00.

lax

״שנות ילדות - מתוך אלבום שירי היידיש של הגבעטרון״

 שירה וקטעי קישור: חן לקס, ליווי מוזיקלי: יובל לב ארי

12.11.20

איגרת מס' 13 עוסקת בציון תאריך חיסול גטו וילנה, שבימים אלו ימלאו לו 77 שנים – 23 בספטמבר 1943

למרות תנאי המחיה הקשים מאוד, בגטו התקיימו חיי תרבות עשירים, הוקמה קבוצת תיאטרון, הספרייה המשיכה לפעול והתקיימו סימפוזיונים, נשפים ו"מסיבות תה" תרבותיות של חברי אגודות המורים, הסופרים, המוזיקאים, השחקנים והציירים שבהם הרצו על נושאים שונים, נאספו תעודות ומסמכים לארכיון על חיי הגטו והתקיימו אף תזמורת סימפונית ומקהלה.

שירים רבים מאוד הושרו בגטאות, מהם שירים שהמילים והלחן  היו ישנים, מהם שירים שהותאמו בהם מלים חדשות ללחן ישן  ומהם שירים שהמילים והלחן גם יחד היו חדשים.

לקריאה נוספתעל מוסיקה בזמן השואה   

הסדנה לשיר היידי האמנותי ע"ש נחמה ליפשיץ בניהולה של רגינה דריקר, הוזמנה להנציח את קורבנות השואה עם התוכנית "הגבורה אל מול הכליון - עדויות". הערב שהתקיים בווילנה ב-2018 הוקדש לגיבורי גטו וילנה. התוכנית כללה שירים ביידיש מגטו וילנה, קטעים מספרים ותיעוד מצולם עם תרגום לליטאית.  הסולנים והמלווה בפסנתר היו כולם מישראל.  התוכנית הוקלטה בהופעה חיה בהיכל התיאטרון של אוניברסיטת וילנה. מצ"ב סרטון ובו קטעים מהתכנית.  

ברצוננו לציין את השיר "אונטער דײַנע ווײַסע שטערן" שנכתב ע"י המשורר אברהם סוצקבר והולחן מיד לאחר כתיבתו, הושר בפי רבים בחודשים האחרונים לפני חיסולו של גטו וילנה ולאחר השואה היה לאחד הטקסטים הייצוגיים המיטיבים לבטא את האימה. השיר שנקרא בעברית "תחת זיו כוכבי שמיים" נכתב ב-1943בעיצומה של השמדת היהודים בגטו, והוא נעשה מעין המנון ותפילה של היהודים בגטו וילנה ובכלל. שיר זה הוא מעין דו-שיח בין המשורר המדבר בגוף ראשון לבין האל. המחבר מביט בלילה אל הכוכבים ומבקש " שִׂים עָלַי אֶת כַּף יָדְךָ!". הכוכבים אכן שולחים את אורם אל המחבר אך לו אין דבר כדי להחזיר לאלהים. לדבריו רק על אלהים הוא משליך את יהבו, ומנגד הוא שואל "אַיֶּךָּ, אֵל?". בשיר מופיעים המילים "מרתפים", "סמטאות", "עליות", "גגות" – המרמזים על מנוסת המחבר מפני המרצחים. רק במקום אחד כתוב במפורש – "דְּמִי הָרֶצַח מְחַלְחֵל", עדותו של המחבר למעשי הרצח המקיפים אותו.

הלחן נעשה עוד בגטו וילנא על ידי אברהם ברודנו (אבֿרהמל ברודנאָ), פועל פשוט מהגטו. ברודנו נרצח במחנה הריכוז קלוגה ב-1944. הרבה גירסאות לשיר מרגש זה  - אנו מצ"ב מספר קישורים להנאתכם: נחמה הנדלאסתר עופריםאסנת פז