seker

חדשות ואירועים

 20.11.2020 "הרצאה של ד"ר יעד בירן: "מתי הגיע בנימין השלישי לירושלים? מסע בין סטירה למציאות ביום שישי 20.11.2020 השעה 10:00 תתקיים הרצאה של ד"ר יעד בירן, מיזם של "מוזיאון חצר היישוב הישן" שזכה בתמיכת הרשות: "מתי...
17.11.2020: הופעת הזמרת חן לקס המופע הראשון במסגרת המיזם "אַן אָפּגע'זומ'דערט  ווינקעלע" - פינה אינטימית בזום. הינו של הזמרת חן לקס והתקיים ביום שלישי, 17 בנובמבר...
קורס תרבות יידיש עם מיטב המרצים של בית שלום עליכם בשיתוף מכון אייבשיץ שלום לידידי הרשות ולשוחרי תרבות היידיש,   אנו מעבירים לכם הצעה להשתתפות בקורס עם מיטב המרצים של...
קורס תרבות יידיש עם מיטב המרצים של בית שלום עליכם בשיתוף מכון אייבשיץ שלום לידידי הרשות ולשוחרי תרבות היידיש,  אנו מעבירים לכם הצעה להשתתפות בקורס עם מיטב המרצים של...
רחוב בגבעתיים נקרא על שמה של ליא קניג השחקנית ליא קניג, כלת פרס מפעל חיים של הרשות בשנת 2017, זוכה במחווה מרגשת,...
עבודת דוקטור של תום נבון נתמכה ע"י הרשות זה 6 שנים, הרשות הלאומית לתרבות היידיש מחלקת מלגות לתלמידי מחקר במוסדות להשכלה גבוהה, שמחקריהם...
 מילון ראש השנה שהופק ע"י הליגה ליידיש  מילון ראש השנה שהופק ע"י  League for Yiddish לאָזן שופֿר  blow the shofar - לתקוע...
מועדון יידיש מהבית - איגרת מס' 13 עוסקת בציון תאריך חיסול גטו וילנה איגרת מס' 13 עוסקת בציון תאריך חיסול גטו וילנה, שבימים אלו ימלאו לו 77 שנים – 23...
יצא לאור תרגום עברי של הטרילוגיה מאת שלום אש בהוצאת "כרמל" צאה לאור הטרילוגיה שכתב ביידיש שלום אש "לפני המבול / שלוש ערים:...

צור קשר

אולם קריאה

olam kria

מקלדת וירטואלית


klaviatura



hadashot iruim

שלום לידידי הרשות ולשוחרי תרבות היידיש, 

אנו מעבירים לכם הצעה להשתתפות בקורס עם מיטב המרצים של בית שלום עליכם בשיתוף עם מכון אייבשיץ :

הקורס התמציתי (עשר הרצאות זום) יעשה לכם סדר בתולדותיה של תרבות יידיש.

תרבות היידיש - פנים רבות לה: למתחילים ובעצם גם למי שכבר למדו דבר או שניים.

פרטים בקישור המצורף:  https://bethshalomaleichem.co.il/wp-content/uploads/2020/11/%D7%99%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A9.pdf

שלום לידידי הרשות ולשוחרי תרבות היידיש, 

 אנו מעבירים לכם הצעה להשתתפות בקורס עם מיטב המרצים של בית שלום עליכם בשיתוף עם מכון אייבשיץ :

קורס תמציתי (עשר הרצאות זום) יעשה לכם סדר בתולדותיה של תרבות יידיש.

תרבות היידיש - פנים רבות לה: למתחילים ובעצם גם למי שכבר למדו דבר או שניים.

פרטים בקישור המצורף:  https://bethshalomaleichem.co.il/wp-content/uploads/2020/11/%D7%99%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A9.pdf

השחקנית ליא קניג, כלת פרס מפעל חיים של הרשות בשנת 2017, זוכה במחווה מרגשת, כשעיריית גבעתיים קוראת רחוב על שמה. ברכות חמות ממועצת הרשות וממוקירי היידיש בישראל!

kenigivatayim

זה 6 שנים, הרשות הלאומית לתרבות היידיש מחלקת מלגות לתלמידי מחקר במוסדות להשכלה גבוהה, שמחקריהם עוסקים בשפת היידיש ובתרבותה. אנו ממשיכים בפרסום עבודות מוכנות שבוצעו בתמיכת הרשות.

כאן מובא חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה" (Ph.D) מאת הסטודנט תום נבון מאוניברסיטת חיפה בנושא: היסטוריוגרפיה יהודית מרקסיסטית.

 מילון ראש השנה שהופק ע"י  League for Yiddish

לאָזן שופֿר  blow the shofar - לתקוע בשופר

גיין צו תּשליך; אָ֜פּטרייסלען די עבֿירות - cast off one’s sins - תשליך

דער יום־הדין  Day of Judgment - יום הדין

ימים־נוראָים   -  Days of Awe -  הימים הנוראים

אײַ֜נטונקען דעם עפּל אין האָ֜ניק  dip the apple in the honey - תפוח בדבש

אַ גוט, געבע֜נטשט יאָר ! מע זאָל זיך אוי֜סבעטן אַ גוט יאָר -  HAPPY NEW YEAR-  לשנה טובֿה תּכּתבֿו !

דער יום־טובֿ  - holiday  - חג

דער האָ֜ניק – honey - דבש

דער האָ֜ניק־לע֜קעך - honey cake - עוגת דבש

די לשנה־טובֿה; דאָס נײַ־יאָר־קאַרטל  - New Year’s card – אגרת ברכה לשנה טובה

דער מי֜לגרוים -  pomegranate - רימון

תּשובֿה טאָן; שלאָגן זיך על־חטא - to repent - להכות על חטא

דער ראָש־השנה - Rosh Hashanah - ראש השנה

השנה, בגלל הקורונה נתקע בשופר מחוץ לדלת.

This year, because of COVID-19, the shofar will be blown out-of-doors

הײַ֜יאָר וועט מען, צולי֜בן קאָ֜וויד־19־ווי֜רוס, בלאָזן שופֿר או֜נטערן פֿרײַ֜ען הימל

טבילת תפוח בדבש תמיד מזכירה לי את ילדותי

Dipping the apple in the honey always reminds me of my childhood

דאָס טו֜נקען דעם עפּל אין האָניק דערמאָ֜נט מיך אַ֜לע מאָל אין די קי֜נדער־יאָרן

האם תעדיף קניידלך או אטריות במרק?

Do you prefer matzo balls or noodles in your chicken soup?

האָט איר לי֜בערשט קניי֜דלעך צי לאָקשן מיט הי֜נדליויך ?

pikud ha oref

אנו שמחים לשתף אתכם שביוזמתה של ח"כ טלי פלוסקוב מהליכוד הוקמה שדולת יידיש בכנסת ישראל במטרה לקדם את מעמדה של היידיש בישראל, לקיים קשרים עם גופי יידיש רשמיים בחו"ל, לעודד חיזוקה ושילובה של תרבות היידיש בכל תחומי התרבות וכן במערכת החינוך, לתמוך במחקר במוסדות להשכלה גבוהה ועוד.

זהו צעד חשוב במאמצינו להעלות לתודעת הציבור בישראל את מקומה החשוב של תרבות היידיש בת 1,200 שנה ואת השפעתה על עיצוב תרבותה של מדינת ישראל.

אנו מזמינים אתכם להצטרף להשקת ספרו החדש של ירחמיאל בריקס "השם יקום דמם".

ההשקה הינה באירוח בית ליוויק, ותערך ביום א', 23 באוגוסט 2020 בשעה 17:00, במפגש זום בינלאומי לרגל הוצאת הספר בתרגום מיידיש לאנגלית.

באירוע יופיעו: מארצות הברית – המתרגם ירמיהו אהרן טאוב; מישראל - בתו של הסופר, בלה בריקס-קליין. השיחה תתקיים ביידיש, בעברית ובאנגלית.

לקבלת הקישור להצטרפות, יש להירשם מראש דרך דוא"ל

במוצ"ש 22 באוגוסט 2020, בשעה 21:00 מיד אחרי החדשות ברשת ב' במסגרת התוכנית "הידברות", קובי ברקאי יראיין את ד"ר מרדכי יושקובסקי על תרבות יידיש.

ד"ר יושקובסקי הינו מרצה מעניין ומבוקש מאוד בארץ ובעולם, ואנו מאמינים שכולכם תוכלו ליהנות מהאזנה לדבריו.

אנא הקליקו: https://www.kan.org.il/radio/program.aspx?progId=1179

 

beyle

ניתן לצפות בקונצרט המקוון לכבוד 100 שנה מהיוולדותה של המשוררת, מחברת השירים והזמרת העממית ביילה שכטר-גוטסמן.

1920, צ'רנוביץ - 2013, ניו יורק

נא הקליקו על הקישור: https://www.youtube.com/watch?v=erhp4FlHlo4&feature=share

עוד פרטים על ביילה: https://forward.com/yiddish/450847/concert-to-mark-beyle-schaechter-gottesmans-100th-birthday

 

השבוע היה צריך להיערך פסטיבל הכליזמרים בצפת והשנה, לראשונה מזה 33 שנים, הוא לא יתקיים.

למרות הכל – הכליזמר גל קליין  יזם פסטיבל כליזמר קטן עבור אוהבי הסגנון אשר ירצו לשמור על מסורת הכליזמר השנתית - בשידור און-ליין אצלכם בבית!

האמן יופיע עם שניים מהפרויקטים המובילים שלו.

המופע ׳יניגונים׳, מופע שנוצר במיוחד לפסטיבל הכליזמר בשנה שעברה, מחווה לאלבומים הראשונים של גיורא פיידמן משנות ה-70, חברי ההרכב הינם: גל קליין בקלרינט ובדיחותא, יונתן בירנבאום בגיטרה הקלאסית, אסף רבי בגיטרת הבס.

קישור לצפייה: https://youtu.be/Rw50GOuKmPY

להקת ׳די גאסן טריו׳, כלי הנגינה בהרכב הם אקוסטיים, כיאה להרכב עממי, אשר מקורותיו ברחובות העיירה היהודית. ינוש הורויץ באקורדיון, אסף רבי בקונטרה בס, אורי נוה בכלי ההקשה, גל קליין, בקלרינט ושאר חידודים. 

לאתר האינטרנט ולהאזנה - https://www.gasntrio.com

התקופה האחרונה מאתגרת מאוד עבור אנשי הבמה, והאירוע הזה יתמוך במספר נגנים ואנשי צוות. על כן, ניתן יהיה לרכוש כרטיסים בעלות של ח״י (18) שקלים או פעמיים ח״י (36) שקלים עבור כל מופע בנפרד. או כרטיס כבוד, בעלות של עשר פעמים ח״י (180) שקלים - בעבור קישורים לשני המופעים.הכרטיס הינו עבור קישור לצפייה במופע ׳לייב׳, מומלץ להזמין משפחה וחברים לצפייה משותפת :לרכישת כרטיסים ולכל הפרטים המלאים https://bit.ly/2PmYmJ7 כיאה לרוח הימים האלו, יתכנו שינויים תלויי קורונה וכח עליון.נודה לכם ידידי הרשות על תמיכה באמן הכליזמר גל קליין וחבריו.

הרשות הלאומית לתרבות היידיש מזמינה כותבים להשתתף במיזם מרתק: תחרות הסיפור הקצר בשפת היידיש. התחרות מיועדת לאזרחי ישראל ותושביה שטרם פרסמו כתיבתם או שהוציאו לאור עד לספר אחד ביידיש.

פרטי התחרות:

סיפור קצר אחד, שטרם פורסם ושאורכו אינו עולה על 3000 מילים, בכל צורה ובכל סגנון. לתחרות ימונה צוות שופטים הבוחר את הזוכים.

שלושת הסיפורים הטובים ביותר, לדעתו של חבר השופטים, יזכו את מחבריהם בפרסים כספיים: מקום ראשון – 3,000 ₪; מקום שני – 1,500 ₪; מקום שלישי – 1,000 ₪.

המועד האחרון לשליחת הסיפור הינו יום חמישי 30.7.2020 בשעה 23:59.

הזוכים בתחרות 2019 אינם רשאים להשתתף בתחרות זו.

הסיפורים הזוכים יפורסמו בעיתון היידיש "פֿאָרווערטס".

לקבלת תקנון התחרות, הכולל פרטים על אופן העברת הסיפורים,  כללי התחרות, קריטריונים לשיפוט, תיעוד התחרות ועוד נא לפנות למשרדי הרשות בדוא"ל Yiddish@yidreshut.co.il

"ייִדישלאַנד" זהו כתב עת עצמאי לספרות שיוצא לאור בישראל ארבע פעמים בשנה. הוא נוסד בשנת 2018 וממשיך להופיע בתדירות הקבועה תחת עריכתם של וועלוול טשרנין, מיכאל פלזנבאום, דב־בער קרלר ו-ולרי דימשיץ. "ייִדישלאַנד" מפֿרסם שירה, ספורת, מאמרי מחקר ובקורת על היבטים שונים של תרבות היידיש, ראיונות עם פעילי תרבות היידיש, סקירות על ספרים חדשים ביידיש ועל יידיש, שירים עם תווים ועוד.

מאז שנת 2020 מקבל כתב העת תמיכה ממשלת שוודיה בה יידיש מוכרת בתור שפת מיעוט. הוא יוצא לאור כולו ביידיש עם תקצירים בעברית, אנגלית ושוודית. לכתב העת יש מנויים במדינות שונות. ניתן לראות חלק מחומריו באתר האינטרנט שלו: https://www.yidishland.com/ , כמו כן בפייסבוק: https://www.facebook.com/yidishland/?epa=SEARCH_BOX

 

לצפייה ברשימה המלאה, אנא היכנסו לכאן.

השיר "זאָל זײַן" ("אולי", "שיהיה") מאת יוסף פאפירניקוב בגרסה עברית, בביצוע יוני אילת.

הקליפ זכה בתמיכת הרשות

ואותו השיר בשפת המקור

 
vash di hent

shraybmashinke

ומה קורה כשמכונת הכתיבה העתיקה פוגשת את התזמורת?

נגן כלי ההקשה אלסדייר מלואו מגלם את מכונת הכתיבה עם התזמורת הפלהרמונית של לירוי אנדרסון בניצוחו של המנצח והקומיקאי ריינר הרש.

https://www.youtube.com/watch?v=eAlh7yWJFfg&feature=emb_title

מקס ויינרייך (נולד ב-22 באפריל 1894  בגולדינגן, כיום קולדיגה, לטביה; נפטר ב-29 בינואר 1969 בניו יורק) - אחד הבלשנים היידיים המובילים. היה בין מייסדי ומנהיגי ייִוואָ. מאז 1940 התגורר בארצות הברית. חיבר את "תולדות שפת היידיש האקדמית" בארבעה כרכים, כתב וערך ספרים ומאמרים מדעיים רבים

חיים גראדה (נולד ב-4 באפריל 1910 בווילנה; נפטר ב-7 בפברואר 1982 בניו יורק) - משורר וכותב פרוזה נודע. בשנים 1946-1941 הוא חי בברית המועצות, מאז 1948 – בארצות הברית. בין היתר, הוא חיבר בלדה לזכר הסופרים הידיים הסובייטים שהוצאו להורג בהוראת סטלין

חיים ז'יטלובסקי (נולד ב-19 באפריל 1865 באושצ'י, מחוז ויטבסק, כיום בלארוס; נפטר ב-5 במאי 1943 בקלגרי, קנדה) - פילולוג, סופר, מבקר ספרות, פוליטיקאי. אחד המארגנים וסגן נשיא של הוועידת הלשונית בצ'רנוביץ (1908)

אברהם רייזן  (נולד ב-8 באפריל 1876 בקוידאנובו, כיום דזרז'ינסק, בלארוס; נפטר ב-30 במרץ 1953 בניו יורק) - משורר, סופר פרוזה, מחזאי. כמה משיריו, ביניהם  "הוליעט, קינדערלעך" ("תיהנו מהחיים, ילדים"), הולחנו וזכו לפופולריות רבה

אליעזר שטיינבארג (נולד ב-3 באפריל 1880 בליפקני, בסרביה/מולדובה; נפטר ב-28 במרץ 1932 בצ'רנוביץ) – מחבר המשלים המפורסם בספרות היידיש, מחנך

גרש-דוד נומברג (נולד ב-4 באפריל 1874 במשצ'ונוב, פולין; נפטר ב-21 בנובמבר 1927 בוורשה) - סופר, עיתונאי, איש ציבור, מחבר המונח "יידישיזם". בסיפורו "פליגלמן" וביצירותיו נוספות הוא שיקף את המחלוקת הרוחנית הפנימית ואת הבלבול בקרב צעירים יהודים שעזבו את הדתדוד פינסקי (נולד ב-5 באפריל 1872 במוהילב, בלארוס; נפטר ב-10 באוגוסט 1959 בחיפה) - מחבר של מבחר סיפורים ודרמות קצרות. בשנת 1899 היגר לארצות הברית ומאז 1949 גר בישראל

הירש גליק (נולד ב-24 באפריל 1922 בווילנה; נפטר בקיץ 1944) - משורר, מחבר ההמנון של הפרטיזנים היהודים "זאָג נישט קיינמאָל..." ("אל תגיד לעולם..."). במהלך חיסולו של גטו וילנה באוקטובר 1943 הוא ניסה לברוח, אך נלכד והועבר למחנה גוטפילד באסטוניה; בקיץ 1944, כשניסה להימלט, נלכד ונרצח

 

rakover

"יוסל רקובר מדבר אל אלוקים" - מונודרמה מאת צבי קוליץ בביצוע שמואל עצמון-וירצר.

זאת יצירתם של שמוליק עצמון ומוטי סנדק על פי סיפור מאת צבי קוליץ על צוואה שנמצאה באחת החורבות בגטו ורשה, מוסתרת ותחובה בתוך בקבוק קטן. את הצוואה כתב, בשעות האחרונות של הגטו, יהודי בשם יוסל רקובר. ההפקה ביוזמת המכון לקידום תיאטרון יהודי.
משחק: שמוליק עצמון, תרגום מיידיש: עדה פלדור, עיבוד: שמוליק עצמון ומוטי סנדק, בימוי: מוטי סנדק, מוסיקה: אבי בנימין, נגן: תומר עמיקם, הקלטה: אליצור ראובני, הקלטת מוסיקה: ליאם תורג'מן. הוקלט לפני קהל בתיאטרון הבימה בהפקת תיאטרון הנפש, ערך והפיק: איל שינדלר - כאן במה תאגיד השידור כאן 11.
בשנת 1946 בעודו ספון בחדר בית מלון בארגנטינה,בפרץ השראה של לילה אחד כתב צבי קוליץ ביידיש את הסיפור "יוסל רקובר מדבר אל אלוקים" ("יאָסל ראַקאָווערס ווענדונג צו גאָט") עבור גיליון יום הכיפורים של העיתון "די ייִדישע צײַטונג". כעבור שנה הסיפור מתפרסם בשנית, הפעם בניו יורק, בתרגום לאנגלית וללא שם המחבר. מכאן ואילך קיבל הסיפור חיים משל עצמו.
בשנת 1953, בתל אביב הונחה מעטפה על שולחנו של המשורר ועורך כתב העת היידי "די גאָלדענע קייט" אברהם סוצקובר, עליה רשום: "צוואה שנכתבה בגטו וורשה". על הטקסט או המעטפה לא נרשמה המילה "סיפור" או שם המחבר וגם לא מקור העיתון הארגנטינאי שבו התפרסם הסיפור לראשונה.
בשנת 1954 ערך אברהם סוצקובר את הטקסט הזש ופרסם אותו ביידיש ב"די גאָלדענע קייט" - כתב העת החשוב ביותר בשפת היידיש שלאחר השואה, כמסמך אותנטי שנמצא בתוך בקבוק בין חורבות גטו ורשה. סיפור זש תורגם בינתיים לגרמנית, צרפתית, אנגלית, הולנדית ופולנית ועורר הדים עצומים והתרגשות גדולה בכל מקום בו פורסם ,אף נקרא על ידי אנשי רוח רבים, ביניהם תומס מאן, יצחק בשביס-זינגר והפילוסוף היהודי הנודע עמנואל לוינס.
צבי קוליץ הגיב מיד לפרסומים האלה וטען כי הוא זש שחיבר את הסיפור וכי אין זש מסמך דוקומנטרי, למרות כל זש האשימו אותו בזיוף וטענו כי הוא נוכל ומתחזש. בסופו של דבר נחשף הסיפור המקורי שפורסם בארגנטינה. כך הוכר צבי קוליץ כמחברו.

ההפקה בתמיכת הרשות הלאומית לתרבות היידיש. להאזנה לתסכית "כאן במה" באתר כאן 11 https://omny.fm/shows/kan-on-stage/d8c97769-8f6c-47df-b04a-aba20100f9c6

שלום עליכם /שמו האמיתי: שלום-יעקב רבינוביץ/ (2 במרץ 1859, פרייסלב, כיום באוקראינה - 13 במאי 1916, ניו יורק) היה הסופר הגדול בתולדות ספרות היידיש

אסתר-רחל קמינסקה /שם הנעורין: הלפרין/ (10 במרץ 1868, פורוזובו, כיום בבלארוס - 27 בדצמבר 1925, ורשה) הייתה שחקנית ופעילה חשובה של התיאטרון ביידיש, בעיקר בפולין

סולומון מיכואלס /שמו האמיתי: שלמה וופסי/ (16 במרץ 1890, דווינסק, כיום דאוגאוופילס, לטביה - 13 בינואר 1948, מינסק) היה השחקן והבמאי הגדול ביותר בתולדות התיאטרון ביידיש. הוא נרצח באכזריות על ידי סוכניו של סטלין

משה קולבאק (20 במרץ 1896, סמורגון, כיום בבלארוס - 28 באוקטובר 1937, מינסק) היה משורר, מחזאי וסופר. היצירות החשובות שלו הן: רומן בשלושה כרכים "זלמניאנים", דרמות "יעקב פרנק" ו"משיח בן אפרים", מחזה "בויטרה" ושיר "צ'יילד-הרולד מדיסנה". ב-1928 קולבק היגר מליטא העצמאית לברה"מ ובסוף נעשה קרבן של המשטר הסטליניסטי

ישראל אקסנפלד (מרץ 1787, נמירוב, כיום באוקראינה - קיץ 1866, פריז) היה סופר פרוזה חשוב בתקופת ההשכלה. את רוב חייו בילה באודסה. יצירותיו הרבות הופצו בכתבי יד ורק שתיים מהן הופיעו בדפוס ב-1861 בלייפציג: "השביס" ו"המתגייס היהודי הראשון "

ברל ברודר /שמו המשפחה האמיתי: מרגוליס/ (מרץ 1815, ברודי, כיום באוקראינה - 1868, קרלסבד, כיום קרלובי וארי, צ'כיה) – זמר עממי, מייסדה של חבורת זמרי "ברודר-זינגרים" שסיירו ברחבי רומניה ואוקראינה