השיר "זאָל זײַן" ("אולי", "שיהיה") מאת יוסף פאפירניקוב בגרסה עברית, בביצוע יוני אילת.

הקליפ זכה בתמיכת הרשות

ומה קורה כשמכונת הכתיבה העתיקה פוגשת את התזמורת?

נגן כלי ההקשה אלסדייר מלואו מגלם את מכונת הכתיבה עם התזמורת הפלהרמונית של לירוי אנדרסון בניצוחו של המנצח והקומיקאי ריינר הרש.

https://www.youtube.com/watch?v=eAlh7yWJFfg&feature=emb_title

מקס ויינרייך (נולד ב-22 באפריל 1894  בגולדינגן, כיום קולדיגה, לטביה; נפטר ב-29 בינואר 1969 בניו יורק) - אחד הבלשנים היידיים המובילים. היה בין מייסדי ומנהיגי ייִוואָ. מאז 1940 התגורר בארצות הברית. חיבר את "תולדות שפת היידיש האקדמית" בארבעה כרכים, כתב וערך ספרים ומאמרים מדעיים רבים

חיים גראדה (נולד ב-4 באפריל 1910 בווילנה; נפטר ב-7 בפברואר 1982 בניו יורק) - משורר וכותב פרוזה נודע. בשנים 1946-1941 הוא חי בברית המועצות, מאז 1948 – בארצות הברית. בין היתר, הוא חיבר בלדה לזכר הסופרים הידיים הסובייטים שהוצאו להורג בהוראת סטלין

חיים ז'יטלובסקי (נולד ב-19 באפריל 1865 באושצ'י, מחוז ויטבסק, כיום בלארוס; נפטר ב-5 במאי 1943 בקלגרי, קנדה) - פילולוג, סופר, מבקר ספרות, פוליטיקאי. אחד המארגנים וסגן נשיא של הוועידת הלשונית בצ'רנוביץ (1908)

אברהם רייזן  (נולד ב-8 באפריל 1876 בקוידאנובו, כיום דזרז'ינסק, בלארוס; נפטר ב-30 במרץ 1953 בניו יורק) - משורר, סופר פרוזה, מחזאי. כמה משיריו, ביניהם  "הוליעט, קינדערלעך" ("תיהנו מהחיים, ילדים"), הולחנו וזכו לפופולריות רבה

אליעזר שטיינבארג (נולד ב-3 באפריל 1880 בליפקני, בסרביה/מולדובה; נפטר ב-28 במרץ 1932 בצ'רנוביץ) – מחבר המשלים המפורסם בספרות היידיש, מחנך

גרש-דוד נומברג (נולד ב-4 באפריל 1874 במשצ'ונוב, פולין; נפטר ב-21 בנובמבר 1927 בוורשה) - סופר, עיתונאי, איש ציבור, מחבר המונח "יידישיזם". בסיפורו "פליגלמן" וביצירותיו נוספות הוא שיקף את המחלוקת הרוחנית הפנימית ואת הבלבול בקרב צעירים יהודים שעזבו את הדתדוד פינסקי (נולד ב-5 באפריל 1872 במוהילב, בלארוס; נפטר ב-10 באוגוסט 1959 בחיפה) - מחבר של מבחר סיפורים ודרמות קצרות. בשנת 1899 היגר לארצות הברית ומאז 1949 גר בישראל

הירש גליק (נולד ב-24 באפריל 1922 בווילנה; נפטר בקיץ 1944) - משורר, מחבר ההמנון של הפרטיזנים היהודים "זאָג נישט קיינמאָל..." ("אל תגיד לעולם..."). במהלך חיסולו של גטו וילנה באוקטובר 1943 הוא ניסה לברוח, אך נלכד והועבר למחנה גוטפילד באסטוניה; בקיץ 1944, כשניסה להימלט, נלכד ונרצח

"יוסל רקובר מדבר אל אלוקים" - מונודרמה מאת צבי קוליץ בביצוע שמואל עצמון-וירצר.

זאת יצירתם של שמוליק עצמון ומוטי סנדק על פי סיפור מאת צבי קוליץ על צוואה שנמצאה באחת החורבות בגטו ורשה, מוסתרת ותחובה בתוך בקבוק קטן. את הצוואה כתב, בשעות האחרונות של הגטו, יהודי בשם יוסל רקובר. ההפקה ביוזמת המכון לקידום תיאטרון יהודי.
משחק: שמוליק עצמון, תרגום מיידיש: עדה פלדור, עיבוד: שמוליק עצמון ומוטי סנדק, בימוי: מוטי סנדק, מוסיקה: אבי בנימין, נגן: תומר עמיקם, הקלטה: אליצור ראובני, הקלטת מוסיקה: ליאם תורג'מן. הוקלט לפני קהל בתיאטרון הבימה בהפקת תיאטרון הנפש, ערך והפיק: איל שינדלר - כאן במה תאגיד השידור כאן 11.
בשנת 1946 בעודו ספון בחדר בית מלון בארגנטינה,בפרץ השראה של לילה אחד כתב צבי קוליץ ביידיש את הסיפור "יוסל רקובר מדבר אל אלוקים" ("יאָסל ראַקאָווערס ווענדונג צו גאָט") עבור גיליון יום הכיפורים של העיתון "די ייִדישע צײַטונג". כעבור שנה הסיפור מתפרסם בשנית, הפעם בניו יורק, בתרגום לאנגלית וללא שם המחבר. מכאן ואילך קיבל הסיפור חיים משל עצמו.
בשנת 1953, בתל אביב הונחה מעטפה על שולחנו של המשורר ועורך כתב העת היידי "די גאָלדענע קייט" אברהם סוצקובר, עליה רשום: "צוואה שנכתבה בגטו וורשה". על הטקסט או המעטפה לא נרשמה המילה "סיפור" או שם המחבר וגם לא מקור העיתון הארגנטינאי שבו התפרסם הסיפור לראשונה.
בשנת 1954 ערך אברהם סוצקובר את הטקסט הזש ופרסם אותו ביידיש ב"די גאָלדענע קייט" - כתב העת החשוב ביותר בשפת היידיש שלאחר השואה, כמסמך אותנטי שנמצא בתוך בקבוק בין חורבות גטו ורשה. סיפור זש תורגם בינתיים לגרמנית, צרפתית, אנגלית, הולנדית ופולנית ועורר הדים עצומים והתרגשות גדולה בכל מקום בו פורסם ,אף נקרא על ידי אנשי רוח רבים, ביניהם תומס מאן, יצחק בשביס-זינגר והפילוסוף היהודי הנודע עמנואל לוינס.
צבי קוליץ הגיב מיד לפרסומים האלה וטען כי הוא זש שחיבר את הסיפור וכי אין זש מסמך דוקומנטרי, למרות כל זש האשימו אותו בזיוף וטענו כי הוא נוכל ומתחזש. בסופו של דבר נחשף הסיפור המקורי שפורסם בארגנטינה. כך הוכר צבי קוליץ כמחברו.

ההפקה בתמיכת הרשות הלאומית לתרבות היידיש. להאזנה לתסכית "כאן במה" באתר כאן 11 https://omny.fm/shows/kan-on-stage/d8c97769-8f6c-47df-b04a-aba20100f9c6

שלום עליכם /שמו האמיתי: שלום-יעקב רבינוביץ/ (2 במרץ 1859, פרייסלב, כיום באוקראינה - 13 במאי 1916, ניו יורק) היה הסופר הגדול בתולדות ספרות היידיש

אסתר-רחל קמינסקה /שם הנעורין: הלפרין/ (10 במרץ 1868, פורוזובו, כיום בבלארוס - 27 בדצמבר 1925, ורשה) הייתה שחקנית ופעילה חשובה של התיאטרון ביידיש, בעיקר בפולין

סולומון מיכואלס /שמו האמיתי: שלמה וופסי/ (16 במרץ 1890, דווינסק, כיום דאוגאוופילס, לטביה - 13 בינואר 1948, מינסק) היה השחקן והבמאי הגדול ביותר בתולדות התיאטרון ביידיש. הוא נרצח באכזריות על ידי סוכניו של סטלין

משה קולבאק (20 במרץ 1896, סמורגון, כיום בבלארוס - 28 באוקטובר 1937, מינסק) היה משורר, מחזאי וסופר. היצירות החשובות שלו הן: רומן בשלושה כרכים "זלמניאנים", דרמות "יעקב פרנק" ו"משיח בן אפרים", מחזה "בויטרה" ושיר "צ'יילד-הרולד מדיסנה". ב-1928 קולבק היגר מליטא העצמאית לברה"מ ובסוף נעשה קרבן של המשטר הסטליניסטי

ישראל אקסנפלד (מרץ 1787, נמירוב, כיום באוקראינה - קיץ 1866, פריז) היה סופר פרוזה חשוב בתקופת ההשכלה. את רוב חייו בילה באודסה. יצירותיו הרבות הופצו בכתבי יד ורק שתיים מהן הופיעו בדפוס ב-1861 בלייפציג: "השביס" ו"המתגייס היהודי הראשון "

ברל ברודר /שמו המשפחה האמיתי: מרגוליס/ (מרץ 1815, ברודי, כיום באוקראינה - 1868, קרלסבד, כיום קרלובי וארי, צ'כיה) – זמר עממי, מייסדה של חבורת זמרי "ברודר-זינגרים" שסיירו ברחבי רומניה ואוקראינה

ב-3 באפריל 2020 העתון "הארץ" פרסם כתבה על ספר של המשוררת היידית קדיה מולודובסקי. לפני 3 שנים בסיוע הרשות הלאומית לתרבוח היידיש יצא לאור לקט שיריה "לילות חשוון" בתרגום מיידיש לעברית.

coronavirus pandemic די קאָראָ֜נאַ־ווי֜רוס־פּאַנדעמיע [DI KORÓNA-VÍRUS-PANDÉMYE]

containment zone די אײַ֜נהאַלט־<אײַ֜נצאַם־>זאָ֜נע, ־ס
[DI ÁYNHALT-<ÁYNTSAM->ZÓNE, -S]

אוניברסיטת טורונטו שבקנדה מציעה לימודים בתחומי שפת היידיש, ספרותה ותרבותה לקראת כל התארים האקדמיים. לפרטים, אנא פנו לאתר.

23.3.2020 בשעה 15:30 (מנדל 521) השקת הספר של פרופ' רחל רוז'נסקי

אירועים במסגרת הקולוקוויום לתלמידי המחקר בספרות, תרבות ולשון יידיש:

31.3.2020 בשעה 16:00 (רבין 1002) נבושא:הכינוס ללימודי היידיש הר הצופים 2020.  מיטב חוקרי היידיש כבר הודיעו על השתתפותם; בוגרי התכנית ליידיש ותלמידי המחקר שהשתתפו במפגשי הקולוקוויום בסמסטר א', מוזמנים להשתתף בכינוס ללא הגשת מועמדות. במפגש זה יועלו לדיון רעיונות לגבי נושא ושפת הכינוס, אשר מטרתו לתת מקום מיוחד ליידיש במרחב האקדמי הרחב והכללי.

31.3.2020 בין 16:30-18:30 (רבין 1002) הרצאה של ד''ר זהבית שטרן בנושא התיאטרון היידי. פרטים מלאים יימסרו בהמשך. 

21.4.2020, יום השואה, בין 16:00-18:30 (רבין 2001) קולוקוויום ביידיש בהנחייתו של לערער ראָסקעס שישוחח על ספרו החדש: 

https://yalebooks.yale.edu/book/9780300236729/voices-warsaw-ghetto

23.6.2020: הכינוס ללימודי היידיש הר הצופים.

זה 5 שנים, הרשות הלאומית לתרבות היידיש מחלקת מלגות לתלמידי מחקר במוסדות להשכלה גבוהה, שמחקריהם עוסקים בשפת היידיש ובתרבותה. אנו ממשיכים בפרסום עבודות מוכנות, שבוצעו בתמיכת הרשות.

בפניכם עבודת גמר לתואר מוסמך (M.A) של הסטודנטית ריי טרנר מהאוניברסיטת העברית בירושלים, על מאבקו של חיים ז'יטלובסקי בהתבוללות היהודים האשכנזים בארה"ב. 

שם הנושא המלא במקור האנגלי: 

Confronting the Jewish Rejection of Jewish Particularism: Chaim Zhitlowsky’s Pedagogical Intervention into Ashkenazi American Assimilation 

לעיון בטקסט, נא להקליק.

מועדון אוהבי היידיש ברעננה שינה את כתובתו. כעת הוא ממוקם במרכז התרבות ברח' ההגנה 114. מס' הטלפון נותר בעינו: 09-7431614

בין התאריכים 28.6.2020- 23.7.2020 באוניברסיטת תל אביב תתקיים תכנית הקיץ השנתית ללימודי שפת היידיש במגוון רמות (מתחילים, מתקדמים ומשתלמים) ע"ש נעמי פרוור כדר.  

בתאריך 29 בפברואר 2020, יתקיים קונצרט של תזמורת ר"ג עם הזמר מיכאל ריסקין, בתיאטרון רמת גן.

בקונצרט יבוצעו שירים יידיים, עממיים וקלסיים שמעולם לא הושמעו עם תזמורת סימפונית בעיבודים מקוריים.

הקישור למכירת הכרטיסים במחיר 40₪: 

https://mbe-rg.smarticket.co.il/%D7%99%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A9_Show/?id=2001

הארגון "אַרבעטער־רינג" (ברית העבודה) מזמין את כולכם ללמוד את שפת היידיש במגוון הרמות: החל מהמתחילים וכלה במשתלמים.

ניתן לעשות זאת גם בכיתות רגילות (בניו יורק) וגם בשיטות מודרניות של הלימודים מרחוק באמצעות המחשב online (ברחבי העולם).

לפרטים היכנסו לאתר.

זה 5 שנים, הרשות הלאומית לתרבות היידיש מחלקת מלגות לתלמידי מחקר במוסדות להשכלה גבוהה, שמחקריהם עוסקים בשפת היידיש ובתרבותה. אנו ממשיכים בפרסום עבודות מוכנות, שבוצעו בתמיכת הרשות.

בפניכם עבודת גמר לתואר מוסמך (M.A) של הסטודנטית עינת טמיר מאוניברסיטת חיפה בנושא: דמויות מפתח ומוטיבים מרכזיים בסרטים היידים במזרח ומרכז אירופה בתחילת המאה ה-20. לטקסט המלא, נא להקליק.

ביבליאָטעק פֿון דער הײַנטצײַטיקער ייִדישער ליטעראַטור

(הספריה לספרות היידיש העכשווית)

אליגון, עפרה: אַ דאַמע מיט בלומען ("גברת עם פרחים")

ווייצמאַן, זיסי: אַ פֿריילעכער רעגן  ("גשם שמח")

ווײַצנער, קאָבי: אַפֿילו דאָ, אין מאַנהעטן ("אפילו פה, במנהטן"), יצא ב-2019

טאַוב, ירמיהו־אהרן: אַ מויז צווישן וואַקלדיקע וואָלקן־קראַצערס ("עכבר בין מגרדי-שחקים")

טושעוויצקי, מאערק: פֿון ביידע זײַטן שפּיגל ("משני צדדיו של ראי"), יצא ב-2018

כּנר, צבֿי־הערשל: דער קלאָון פֿון אוישוויץ  ("הליצן מאושוויץ")

נעקראַסאָוו, ישׂראל: אָפּגעברענטע שטעט ("ערים שרופות")

עסטרײַך, גענאַדי: פֿון מײַן און ניט נאָר פֿון מײַן לעבן ("מהחיים שלי ולא רק שלי") 

פֿעלזענבאַום, מיכאל: ביאָגראַפֿיע פֿון אַ סענטימענטאַלער לבֿנה ("קורות חייו של ירח סנטימנטלי")

קאַזאָווסקי, הלל: ווערטער און בילדער ("מילים ותמונות"), יצא ב-2019 

קאָטלערמאַן, בערל: דער סוד פֿון װײַסע בערן ("סוד דובי הקוטב")

קאַרלאָוו, באָריס: אָנגעצויגענע סטרונע ("מיתר מתוח")

קרוטיקאָוו, מיכאל: צווישן שורות ("בין השורות")

בעריכת וועלוול טשערנין, מיכאל פֿעלזנבאַום, וואַלערי דימשיץ, דובֿ־בער קערלער: אַ רינג, אַנטאָלאָגיע – ייִדישע פּאָעזיע. דער נאָכן־חורבן־דור ("חוליה - אנתולוגיה של שירה ביידיש")  

הוצאת ה. לייוויק

אדם, רזיה: קיצלען און לאַכן ("לגרד ולצחוק")

אומרו, דוד: דערציילונגען (סיפורים), יצא ב-2018

אלקלעי־גוט, קרן: ירושה

בליט, לייזער: ניטאָ קײן כּוח צו פֿאַרגעסן ("אין כוח לשכוח")

באַסמאַן בן־חיים, רבֿקה: דער שמייכל פֿון אַ בוים ("חיוכו של עץ")

באַסמאַן בן־חיים, רבֿקה: אייביקע וועגן ("דרכים נצחיות"), יצא ב-2018

גאָרשמאַן, שירה: אין די שפּורן פֿון "גדוד העבודה" ("בעקבות גדוד העבודה")

גלאי, דניאל: דרײַ פּיעסעס ("שלושה מחזות")

וואַסערמאַן, ליובע: בײַם ים און בײַם טײַך ("ליד הים וליד הנהר")

וויגאַנד, חיקע־ברוריה: כּלת־בראשית און אַנדערע לידער ("כלת בראשית ושירים אחרים")

חייט, משה־דוד: די פֿונקען פֿון פֿײַער ("הניצוצות מהאש")

טשערנין, וועלוול: אַרבע־כּנפֿות - לידער ("ארבע כנפות" – שירים)

יעלין, מאיר: אַרבעטן פֿאַר די דײַטשן ("לעבוד בשביל הגרמנים"), יצא ב-2018

ליינוואַנד, מיכאל: יצירות ווקליות לשירה של אנה מרגולין

ליינוואַנד, מיכאל:  מחווה מוזיקלית לאשר שוורצמן

מאירקעוויטש, אַבֿרהם: אויף דער עלטער ("לעת זקנה") 

מעינקעס, הירשע דוד: אײַנשטיין פֿון סוויר און אַנדערע דערציילונגען ("איינשטיין מסביר ועוד סיפורים")

קרת, אתגר: שטערונג אויפֿן ראַנד פֿון דער גאַלאַקסיע ("תקלה בקצה הגלקסיה")                                

אחרים

ברקת גלנצר, חני: דער מאמענט ("הרגע")

גולדברג, יניב / לוין-קייני, נוגע: אני בדרכי אלך, יצא ב-2019 

גורי, יוסף: ווען לאַכט אַ ייִד ("מתי יהודי צוחק")

לוין (לעװין), רות: ציגעלע־מיגעלע ("ציגלה מיגלה")

מולודובסקי, קדיה (מאָלאָדאָװסקי, קאַדיע) / שומרוני, אמיר - תרגום ועריכה: לילות חשון. שירים

מר (מער), בני: חרוזים שחורים - תרגום ספרו של א. סוצקבר "שוואַרצע קרעלן"

מר (מער), בני: סמוצ'ה – ביוגרפיה של רחוב יהודי בוורשה

פֿעלזנבאַום, מיכאל: אַ שאָטן בײַם פֿענצטער ("צל ליד החלון")  

קאַן, נפֿתּלי הערץ: פֿאַרשריבן אין זכּרון

רובינשטיין, בלהה: צימוקים ושקדים

שפּיגלבלאַט, אַלכּסנדר: די שקיעה פֿון אַ רעגן־בויגן ("שקיעתה של קשת")

משיב הרוח: "גבוה מן הפחד אשיר" – אסופה דו-לשונית: כתב עת לשירה יהודית ישראלית מאה שנות שירה ביידיש

ספרות ערבית וספרות יידיש: שירה, פרוזה, מסות תרגומים