seker

FaceBook

צור קשר

אולם קריאה

olam kria

חדשות ואירועים

מועדון יידיש מהבית - האגרת ה-6 מועדון יידיש מהבית - מיזם חדש של הרשות ברוח התקופה.  אגרת מס' 6: אנו מזמינים אתכם להאזין...
מועדון יידיש מהבית - האגרת ה-5 האגרת מס' 5 של מיזם הרשות "מועדון יידיש מהבית" מוקדשת למשורר שמואל שמעון פרוג  השנה אנו...
פרויקטים אשר זכו בתמיכת הרשות הלאומית לתרבות היידיש בשנת 2020  תקליטור עם רומנסות ביידיש .                                                                                                                                                             לוח שנה מאויר יידיש-עברית ובו תיאור 12 מסעות...
פרויקטים אשר זכו בתמיכת הרשות הלאומית לתרבות היידיש בשנת 2019 הקלטת השיר "זאל זיין" - ווידאו קליפ להפצה ביו-טיוב הוצ"ל של ספר על טקסי...
מועדון יידיש מהבית: המפגש הראשון כדי לצפות בהרצאה, לחצו נא על הקישור: https://www.youtube.com/watch?v=vFMHkioRbZs&feature=youtu.be
השיר "זאָל זײַן" מאת יוסף פאפירניקוב בביצוע יוני אילת  השיר "זאָל זײַן" ("אולי", "שיהיה") מאת יוסף פאפירניקוב בגרסה עברית, בביצוע יוני אילת. הקליפ זכה בתמיכת הרשות ואותו...
המפגש ה-4 מהסדרה "מועדון יידיש מהבית" - על יצחק בשביס זינגר המפגש המקוון הרביעי מהסדרה "מועדון יידיש מהבית" - על סופר היידיש יצחק בשביס זינגר את...
 זוכי תחרות הסיפור הקצר ביידיש – 2019 בסיום המיזם החדש והמרתק שיזמה הרשות, תחרות הסיפור הקצר ביידיש, הכריז חבר השופטים על שלושת...
הרצאתו של לייבל באָטוויניק "אַ ייִד זינגט" על אביו אתם מוזמנים לשמוע את הרצאתו של לייבל באָטוויניק "אַ ייִד זינגט" על אביו, המלחין והמורה למוזיקה, יליד וילנה...
מכונת הכתיבה העתיקה שכותבת ביידיש נתרמה לרשות ומה קורה כשמכונת הכתיבה העתיקה פוגשת את התזמורת? נגן כלי ההקשה אלסדייר מלואו מגלם...
דמויות חשובות בתרבות היידיש שנולדו באפריל מקס ויינרייך (נולד ב-22 באפריל 1894  בגולדינגן, כיום קולדיגה, לטביה; נפטר ב-29 בינואר 1969 בניו...
יוסל רקובר מדבר אל אלוקים" - מונודרמה מאת צבי קוליץ בביצוע שמואל עצמון" "יוסל רקובר מדבר אל אלוקים" - מונודרמה מאת צבי קוליץ בביצוע שמואל עצמון-וירצר. זאת יצירתם...

מקלדת וירטואלית


klaviatura



קלסיקונים של ספרות יידיש: שלום עליכם, י"ל פרץ, מנדלי מוכר ספרים.
שירים רבים ביידיש זכו לפופולריות בינלאומית
יידיש קמה לפני כ-1200 שנה בשטח שמהווה כיום מערב גרמניה, גבול צרפת
אוסף עשיר של מילוני יידיש, מודפסים ומקוונים

תחרות הסיפור הקצר ביידיש - 2020 

הרשות הלאומית לתרבות היידיש מזמינה כותבים להשתתף במיזם מרתק: תחרות הסיפור הקצר בשפת היידיש. התחרות מיועדת לאזרחי ישראל ותושביה שטרם פרסמו כתיבתם או שהוציאו לאור עד לספר אחד ביידיש.

פרטי התחרות:

סיפור קצר אחד, שטרם פורסם ושאורכו אינו עולה על 3000 מילים, בכל צורה ובכל סגנון. לתחרות ימונה צוות שופטים הבוחר את הזוכים.

שלושת הסיפורים הטובים ביותר, לדעתו של חבר השופטים, יזכו את מחבריהם בפרסים כספיים: מקום ראשון – 3,000 ₪; מקום שני – 1,500 ₪; מקום שלישי – 1,000 ₪.

המועד האחרון לשליחת הסיפור הינו יום חמישי 30.7.2020 בשעה 23:59.

הזוכים בתחרות 2019 אינם רשאים להשתתף בתחרות זו.

הסיפורים הזוכים יפורסמו בעיתון היידיש "פֿאָרווערטס".

לקבלת תקנון התחרות, הכולל פרטים על אופן העברת הסיפורים,  כללי התחרות, קריטריונים לשיפוט, תיעוד התחרות ועוד נא לפנות למשרדי הרשות בדוא"ל Yiddish@yidreshut.co.il

dekorat 
 דמויות חשובות בתרבות היידיש שנולדו ביוני:
בר בורוכוב, דוד הופשטיין, בנימין זוסקין, נחום סטוצ'קוב, יוסף פפרניקוב  
dekorat
זר הרשות בטקס הנחת הזרים שהתקיים ב-21.04.2020, ללא קהל, ביד ושם בירושלים

zer

לכל שוחרי היידיש היקרים, אנו שמחים לשתף אותכם הקלטה של המופע היידישאי עם הזמר מיכאל גאיסינסקי שהתקיים הבוקר בחצר בית יהודית לכבוד יום ירושלים, ושודר גם בזום.

המופע בחסות הרשות. הנכם מוזמנים ליהנות מההקלטה ולשתף עם חברים. לצפייה במופע לחצו כאןיום ירושלים שמח!
yom yerusholaim

 הסדנה לשיר היידי האמנותי מיסודה של נחמה ליפשיץ ז״ל ובניהולה של רגינה דריקר

כשיושבים בבית יש יותר פנאי לקריאה - גם ביידיש! למשל:
 
לכל מי שמעוניין ללמוד יידיש או להשלים את הידע בשפה זו,

dekorat

ב-30 באפריל 2020 פורסם מאמר באנגלית מאת שלום גולדמן על שירי מגיפה ביידיש

magefa

מילון הקורונה (אנגלית-יידיש) מהליגה ליידיש

coronavirus pandemic די קאָראָ֜נאַ־ווי֜רוס־פּאַנדעמיע [DI KORÓNA-VÍRUS-PANDÉMYE]

in isolation אָ֜פּגעזונדערט; איזאָלי֜רט
[ÓPGEZUNDERT; IZOLÍRT]

lock down פֿאַרשפּאַ֜רן [FARShPÁRN]

the lockdown דאָס פֿאַרשפּאַ֜רן; די פֿאַרשפּאַ֜רונג
[DOS FARShPÁRN; DI FARShPÁRUNG]

practice self-isolation <זיך אַליי֜ן אָ֜פּזונדערן <איזאָלי֜רן
[ZIKh ALÉYN ÓPZUNDERN <IZOLÍRN>]

את הנוסח המלא ראו כאן

dekorat

הענקת פרסי הרשות הלאומית לתרבות היידיש לשנת 2019

הטקס נערך ב-19 בנובמבר 2019 במרכז עינב תל אביב בהשתתפות מאות שוחרי יידיש וידידי הרשות ולווה בתכנית אמנותית עשירה על טהרת היידיש. השנה לפרס מפעל חיים זכו מורות הוותיקות ליידיש: אסתר רוז'אנסקי ורבקה רייך ושחקנית היידיש המוערכת אנאבלה יעקב, שלצערנו נפטרה ביום ה' לאחר הטקס. כן הוענקו פרסים לזוכי תחרות הסיפור הקצר ביידיש 

19esterrojansky

המורה אסתר רוז'נסקי בקבלת הפרס

19rivkareich

הענקת הפרס למורה רבקה רייך

19annabellamiri

בתה של השחקנית אנאבלה יעקב ז"ל, מירי יעקב, מקבלת את הפרס בשם אימה

19etlniborsky

זוכת המקום הראשון בתחרות הסיפור הקצר ביידיש - 2019, אתל ניבורסקי, מקבלת את הפרס מידי יו"ר הרשות ד"ר שרה זיו ומנכ"ל הרשות יהודית סולל

19shirishapira

זוכת פרס שני בתחרות הסיפור הקצר, שירי שפירא  

19rafihelf
זוכה מקום שלישי בתחרות הסיפור הקצר, רפי הלף

19chayalivni

הכנרת חיה ליבני 

19dianazingerman

הזמרת דיאנה זינגרמן

19maximlevinsky

הזמר מקסים לוינסקי; המלווה בפסנתר - רגינה דריקר

19laxeden

הזמרת חן לקס ותלמידתה עדן

dekorat

 דבר אלי ביידיש, ארצי היהודית, ואליך אדבר בעברית ממילא

glatshteyn יעקבֿ גלאַטשטיין: 

רעד צו מיר ייִדיש

 רעד צו מיר ייִדיש, מײַן ייִדיש לאַנד. 
 און איך וועל צו דיר רעדן עבֿרית ממילא. 
 אַבֿרהם מיט שׂרהן קומען מיר אַנטקעגן 
 פֿון דער מערת־המכפּלה. 

קרא עוד...

מועדון יידיש מהבית - מיזם חדש של הרשות ברוח התקופה

אגרת מס' 7: ביידיש זה מצחיק יותר

אנו שמחים להקדיש את "מועדון יידיש מהבית" לצמד הקומיקאים שמעון דז'יגאן וישראל שומאכר  אשר העלו עשרות הצגות ביידיש וגם בעברית, ועוררו שינויים תרבותיים בעולם היהודי של התקופה.

jigan shumacher

שמעון דז'יגאן וישראל שומאכר, נולדו בתחילת המאה ה-20 בלודז' שבפולין וכבר בגיל צעיר נחשפו לעולם תיאטרון היידיש שהחל אז להתפתח. באמצע שנות ה-20 הצטרפו לקבוצה קטנה של שחקנים יהודים צעירים עם להט מהפכני וסוציאליסטי שהקימו קולקטיב אמנים בשם "אררט". כשהקבוצה עברה להציג בוורשה בשנות ה-30, החלו דז'יגאן ושומאכר להופיע כצמד קומי בדומה לצמדים קומיים שפרחו באותה תקופה בעולם. כשפרצה מלחה"ע השנייה הם כבר היו כוכבי–על. בוורשה היה להם תיאטרון קבוע, אך הם כיכבו כצמד גם בסרטים וזכו להצלחה בקרב הקהל היהודי, ממש כמו  "השמן והרזה" - אבוט וקוסטלו ולורל והרדי.

כשפולין נכבשה ע"י הנאצים, הם נדדו ממקום למקום והרחיקו עד טשקנט שבאוזבקיסטן שם התחילו להופיע בשפה הרוסית בפני האוכלוסיה המקומית. כשניסו להצטרף לצבא אנדרס ולהגיע איתו ארצה, הם נכלאו ושוחררו רק אחרי המלחמה. אחרי התלאות שעברו עקב כך, הצליח הזוג לחבור שוב ולהופיע מול עקורים יהודים ברחבי פולין וזכו לפופולריות רבה. בסוף שנות ה-40 יצאו למסע הופעות במערב אירופה וכיכבו כאחד מהצמדים הפופולריים ביותר ביבשת, הם יצרו רפרטואר חדש המבוסס על בדיחות על המצב היהודים באירופה ומערכונים הקשורים בסיטואציות משפחתיות על-זמניות. 

עם הקמת מדינת ישראל, עלתה השאלה באם יזכו דז'יגאן ושומאכר למקום ומעמד בארצנו. בשנת 1949 הוחלט במדינה הצעירה לאסור העלאת מופעים והצגות ביידיש. מי שהפר את הצו נשפט ונקנס וזאת למרות שהיה קהל לא קטן של דוברי יידיש וחובבי המופעים של דז'יגאן ושומאכר. למעשה, נאסר על השניים להופיע בישראל עם הרפרטואר שלהם. בתחילת 1950  הם עלו לארץ, ניצלו פרצה בחוק המתירה  לתושבי חוץ להציג ביידיש והופיעו בהצלחה .מהר מאוד נסגרה הפרצה, והמועצה לביקורת סרטים ומחזות קבעה שאמנים אורחים יכולים להופיע בישראל  במשך שישה שבועות בלבד. עקב כך יצאו  השניים, באפריל 1953 לסיבוב הופעות מוצלח בצפון ובדרום אמריקה. הם שבו לישראל בתחילת שנת 1955 לאחר שהגיעו לפשרה עם הרשויות שהתירו להם להופיע, בתנאי ששליש מהופעתם יכיל קטעים בעברית. קטעים אלה היו קטעי מעבר של שירים בעברית ששרו זמרות ישראליות.

הופעת הבכורה של דז'יגאן ושומאכר הייתה אמורה להתקיים באולם "אהל שם" ברחוב בלפור בתל אביב, שהיה אז האולם הכי יוקרתי בעיר והיחיד שהכיל אלף מקומות. ביום ההופעה נהרו אלפי אנשים ומילאו את רחוב בלפור משדרות רוטשילד ועד רחוב אלנבי. מכיוון שלא ניתן היה להכניס את כולם, הוחלט להציב רמקולים לאורך הרחוב.

בשנת 1958 הוסרה הגבלת השפה, אבל זה היה קצת מאוחר מידי למרות ההצלחה המסחררת לה זכו שאף פרצה לקהלים חדשים. באמצע שנות ה-50 החלו מחלוקות רציניות בין השניים וב-1960 הצמד התפרק. שומאכר, ניסה להגשים את חלומו להיות שחקן דרמטי והשתתף בהצגה שלא זכתה להצלחה. הוא נפטר ממחלה, שנה אחר כך בגיל צעיר יחסית ולא זכה בחייו להכרה ממסדית.  דז'יגאן לעומתו, המשיך להעלות מופעים סאטיריים ביידיש שאמנם זכו לחשיפה, אך נאלץ להתמודד עם השינויים בקהל שלא ידע יידיש ולא הבין את ההומור המיוחד. עד מותו, ב-1980, דזיגאן הופיע ושיחק ואפילו זכה לכמה ספיישלים בטלוויזיה הישראלית.

דז'יגאן ושומאכר יוזכרו תמיד כגורם מרכזי האחראי להומור היידיש בישראל וכמי שחוללו מהפכה בתפישת היידיש וחשיבות השימור שלה והשפיעו על ההומור והסאטירה היהודיים עד לימינו.  

לקריאה נוספתהתיאטרון של דזיגאן ושומאכר מתוך אוסף תיאטרון היידיש און ליין– מיזם הזוכה בתמיכת הרשות הלאומית לתרבות היידיש.  https://www.jewish-theatre.com/he/127

ז'יגאן ושומאכר בישראל https://www.jewish-theatre.com/he/127/154

להעשרה והשראה בקרו בתערוכה בבית התפוצות: ויהי צחוק – הומור יהודי מסביב לעולם

לצפייה והאזנה : https://www.youtube.com/watch?v=ABCvK5iBbqs  דז'יגאן ושומכר: שריפה בכתריליבקה

https://www.youtube.com/watch?v=XYV2abWwGvQ&t=145s

דז'יגאן ושומאכר על הגטו מתוך: "הילדים שלנו" 1948 UNZERE KINDER

https://www.youtube.com/watch?v=OJt_CA857aU

Dzigan & Shumacher - Zol Zayn Shulem - Yiddish Humor

https://www.youtube.com/watch?v=bh3toCFfZ60

דז'יגאן ושומאכר- "א רענדל א װאָרט"

https://www.youtube.com/watch?v=UIJmyvlBdQA

Dzigan & Shumacher : Heilung far nervn, part 1

https://www.youtube.com/watch?v=d9UhnSmz32U

Dzigan & Shumacher - Der astronaut - Yiddish Humor

אגרת מס' 6: הרצאה "מסע בין עולמות" של פרופ' אברהם נוברשטרן

לפרטים היכנסו לקישור.

אגרת מס' 5 מוקדשת למשורר שמואל שמעון פרוג שהשנה אנו מציינים 160 שנה להולדתו

לפרטים היכנסו לקישור.

"בשביל קוראי השירה ואוהבי האמנות בימינו, אשר אינם קוראים רוסית ויידיש, פרוג הוא לא יותר מאשר שֵׁם של רחוב בערי ישראל. עם זאת, שמעון שמואל פרוג (1860-1916) הוא אחד המשוררים הציונים היהודים שהשפיעו רבות על שירת התחייה שלנו, ובפרט על שני ענקיה: חיים נחמן ביאליק ושאול טשרניחובסקי.
לשון השיר של פרוג היא בעיקר רוסית ויידיש ומעט כתב עברית, אך בתחום השדות הסמנטיים, אוצר הלשון והדימויים, ניכרת לקורא הישראלי העכשווי, שגדל על שירת ביאליק, מידת השפעתו של פרוג על משוררנו הלאומי." (כתב רן יגיל)

בקישורים כדלקמן תוכלו לשמוע שירים שנכתבו ע"י פרוג.

"צוויי טרויקעס - א זמרל אין הארץ"  https://www.youtube.com/watch?v=CtaSuvwCF5U מתוך האלבום "טובה בן צבי - מיט א זמרל אין הארץ".

"למשורר"https://www.youtube.com/watch?v=RmXJycMF-kQ בהקראת בעז אלברט

אגרת מס' 4: על הסופר היידי יצחק בשביס זינגר

לפרטים היכנסו לקישור.

אגרת מס' 3: הרצאתו של לייבל באָטוויניק "אַ ייִד זינגט" על אביו, המלחין והמורה למוזיקה דוד באָטוויניק

לפרטים היכנסו לקישור.

אגרת מס' 2: הצגת היחיד של שמואל עצמון

לפרטים היכנסו לקישור.

אגרת מס' 1: הרצאתו של גל קליין על עולם הכליזמר

לפרטים היכנסו לקישור.

מכונת כתיבה עתיקה שכותבת ביידיש נתרמה לרשות

ראו פרטים נוספים כאן

shraybmashin

השחקנית ליא קניג, כלת פרס מפעל חיים של הרשות בשנת 2017, זוכה במחווה מרגשת, כשעיריית גבעתיים קוראת רחוב על שמה. ברכות חמות ממועצת הרשות וממוקירי היידיש בישראל!

kenigivatayim

הרשות נרתמת למען אוכלוסיית הקשישים בישראל ומעניקה להם קורטוב של נחת ותרבות ביידיש. לאור מגבלות הקורונה אנו מארגנים הופעות של אמנים בחצר בתי אבות או דיור מוגן והדיירים מאזינים ומצטרפים לשירה מהחלונות/מרפסות. בתמונות: בתי אבות בהרצליה ובירושלים

mugan1

הרשות ממשיכה בפעילותה: הזמר שמואל נדל בהופעה לפני דיירי הדיור המוגן

mugan0

הזמרת חן לקס שרה: "בײַ מיר ביסטו שיין"

chen lax

זוכי פרס מפעל חיים של הרשות הלאומית לתרבות היידיש לשנת 2020 בתחום המוזיקה

fisher

דודו פישר – זמר, שחקן וחזן

galay

דניאל גלאי - מלחין ויוצר

27.2.2020 תלמידות בי"ס פלך בירושלים בהפקת ההצגה "אָרעמע און פֿריילעכע" ("עניים ושמחים") שנתמכה ע"י הרשות והועלתה בפני קהל רחב

oreme freylekhe

שידורי רדיו ביידיש בתמיכת הרשות: גם באינטרנט

facebook radio

ימי שישי בשעה 14:00 - כאן תרבות - 105.3 , FM 104.9 ; 

ימי שישי בשעה 17:00 ומוצ"ש בשעה 22:00 - כאן רק"ע - 100.3 , FM 101.3 , 100.5.

ניתן גם להאזין לשידורים אלה באינטרנט: https://www.kan.org.il/Radio/program.aspx/?progId=1136

נשמח לקבל תגובותיכם בדוא"ל: yiddish@yidreshut.co.il

 הרשות נוסדה בעקבות החלטת הכנסת משנת תשנ"ו 1996 לחוקק את חוק הרשות הלאומית לתרבות היידיש.

היא עוסקת בין היתר:

* בהעמקת ההיכרות של הציבור בישראל עם תרבות היידיש על כל צורותיה;

* בטיפוח מחקר של תרבות היידיש;

* בקידום הוראת לשון היידיש וספרותה;

* בעידוד היצירה בת זמננו ביידיש;

* באיסוף, בתיעוד ובקיטלוג של אוצרות התרבות העממית שבעל פה והתרבות הכתובה;

* בהוצאה לאור של יצירות נבחרות הן בשפת המקור - יידיש והן בתרגומים הולמים לעברית.

פעילות הרשות אמנם מתמקדת בעיקר במדינת ישראל, אולם היא כוללת שיתופי פעולה עם גורמים נבחרים בחו"ל העוסקים ביידיש ובתרבותה.

ראו כתבות על פעילות הרשות הלאומית לתרבות היידיש שהתפרסמו בעתון היידי המוביל "פֿאָרווערטס" (ארה"ב) ב-21 באוגוסט 2015 וב-10 בינואר 2016   

report